היסטוריה של הפופוליזם

הפופוליזם נחשב לתופעה מודרנית, אך יש ניסיונות לאתר את שורשיו גם בעת העתיקה. ההיסטוריון בארי שטרוס, למשל, טען כי הפופוליזם היה קיים כבר באתונה של המאה החמישית לפנה"ס ובתנועת הפופולרים ברפובליקה הרומית. אחרים הצביעו על קבוצות כגון הלוולרים באנגליה של המאה ה-17 והמהפכה הפרוטסטנטית כביטויים מוקדמים של רעיונות פופוליסטיים. עם זאת, מרבית החוקרים מזהים את הופעתו של הפופוליזם כתנועה פוליטית ברורה רק במאה ה-19, עם עליית תנועות פופוליסטיות בארצות הברית ובאימפריה הרוסית.

 

פופוליזם במאה ה-19 וה-20

באימפריה הרוסית של סוף המאה ה-19, תנועת הנרודניקים קידמה רעיונות פופוליסטיים על ידי יצירת קשר עם האיכרים וקריאה להתנגדות לשלטון הצארי. אף על פי שהתנועה לא הצליחה להגשים את מטרותיה, היא שימשה השראה לתנועות חקלאיות נוספות במזרח אירופה במאה ה-20. תנועות דומות, כגון "מפלגת העם" בארצות הברית, ביקשו להגן על חקלאים קטנים כעמוד השדרה המוסרי של החברה.

בגרמניה הופיעה התנועה הוולקית, ששילבה אלמנטים פופוליסטיים עם לאומנות קיצונית, ובצרפת השתמשה התנועה הבולנגיסטית ברטוריקה פופוליסטית כדי לאתגר את האליטות השלטוניות. עם זאת, הן המרקסיזם והן הפאשיזם, שהתפתחו בתחילת המאה ה-20, לא אימצו את הפופוליזם לחלוטין, משום שהדגישו את תפקידן של אליטות אידיאולוגיות בהובלת החברה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הפופוליזם נעלם כמעט לחלוטין מאירופה, בין היתר בשל שליטת מרקסיזם-לניניזם במזרח אירופה ורצון המפלגות במערב להימנע מרטוריקה קיצונית. עם זאת, החל משנות ה-70 החלו להופיע תנועות פופוליסטיות חדשות, בעיקר בימין הפוליטי, שהתנגדו לריכוזיות השלטון ולשינויים במגזר החקלאי. במקביל, השמאל החדש באירופה פיתח ביקורת פופוליסטית על החברה, שהתבטאה בתנועות חברתיות ירוקות וברעיונות אנטי-ממסדיים.

 

עליית הפופוליזם במאה ה-21

קריסת ברית המועצות והגוש המזרחי בשנות ה-90 הובילה לעלייה משמעותית בפופוליזם במרכז ובמזרח אירופה. מפלגות רבות הציגו את עצמן כמייצגות "העם" נגד "האליטה" הקומוניסטית לשעבר. כך, למשל, הפורום האזרחי בצ'כיה קידם מסרים נגד מפלגות פוליטיות מסורתיות, והדגיש את היותו תנועה עממית רחבה.

במקביל, הפופוליזם השמאלי החל לצבור תאוצה, עם עליית מפלגות כמו "המפלגה הסוציאליסטית" בהולנד ו"מפלגת השמאל" בגרמניה. בספרד, יזמו אנשי עסקים כגון חוסה מריה רואיס מטאוס וג'סוס חיל קמפיינים פופוליסטיים שהתבססו על קריאה להגבלת כוחם של הפוליטיקאים.

בראשית המאה ה-21, הפופוליזם הפך לכוח פוליטי משמעותי במערב אירופה. המונח שויך בעיקר לימין הפוליטי, עם מפלגות כמו "החזית הלאומית" של ז'אן-מארי לה פן בצרפת ו"מפלגת החירות" של יורג היידר באוסטריה. במקביל, המשבר הכלכלי של 2008 הוביל לצמיחה מחודשת של הפופוליזם השמאלי, כפי שניתן לראות בעליית "סיריזה" ביוון ו"פודמוס" בספרד.

כיום, מפלגות פופוליסטיות משחקות תפקיד מרכזי בפוליטיקה האירופית, הן בשיתוף פעולה עם מפלגות אחרות והן בשליטתן הישירה בממשלות שונות. תופעה זו מדגימה כיצד הפופוליזם ממשיך לעצב ולהגדיר מחדש את הדינמיקה הפוליטית העולמית.

בין לאומיות ומודרניזם

מודרניזם מתייחס למהפכה התרבותית, החברתית והפוליטית של העת החדשה, הלאומיות מהווה אחת התופעות החברתיות והפוליטיות החשובות ביותר שהופיעו במודרניות.

מהו פופוליזם ומה הבעיה איתו?

פופוליזם הוא אחת המילים השחוקות ביותר בשיח הפוליטי של זמננו, הוא מושג עם משמעות פוליטית וסוציולוגית עמוקה בעבור הדמוקרטיה של ימינו

עוד דברים מעניינים: