"המדינה" של אפלטון הוא אחד הטקסטים המשפיעים ביותר במחשבה הפוליטית המערבית. בחיבור זה מציג אפלטון את חזונו לגבי "החברה הצודקת" ומהותו של הצדק. החברתי לעבודה זו הייתה השפעה עמוקה על התפתחות המחשבה הפוליטית והיא ממשיכה להדהד בפוליטיקה והמחשבה המדינית עד ימינו.
"המדינה" של אפלטון מחולק ל-10 ספרים, שבהם מוצגים רעיונותיו באמצעות דיאלוג בין סוקרטס לבין דמויות שונות מאתונה ומחוצה לה. בדיאלוג זה טוען סוקרטס שצדק הוא סגולה, ושחברה שבה שורר הצדק היא חברה שבה כל הפרטים והמעמדות מסוגלים למלא את תפקידיהם ותפקידיהם הראויים. חזון החברה הצודקת של אפלטון מבוסס על תפיסת "המלך-פילוסוף". הוא טוען שהשליט האידיאלי הוא פילוסוף שיש לו את הידע והחוכמה לשלוט בצדק. השליט הזה יהיה מישהו שמחפש אמת, מידות טובות וטובת כל האזרחים. לעומת זאת, אפלטון רואה בשליטים המסורתיים כמי שמחפשים רק את כוחם ועושרם.
אפלטון גם האמין כי יש לחלק את החברה הצודקת למעמדות שונים, כאשר לכל מעמד יש תפקידים ואחריות ספציפיים. המעמד השליט, המורכב ממלכים-פילוסופים, יהיה אחראי על ניהול החברה. מעמד העזר יהיה אחראי להגנה על החברה ולשמירה על הסדר. כיתת היצרנים תהיה אחראית לספק את הצרכים החומריים של החברה. אחד ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת בחברה הצודקת של אפלטון הוא הרעיון שלו לגבי "השקר האציל". על פי קו מחשבה זה צריך שהמעמד השליט ירמה את העם כדי לשמור על סדר ויציבות. כך למשל מציע אפלטון כי על מנת לשכנע את שומרי הארץ להגן עליה בנפשם יש לספר להם שהאדמה היא למעשה אימם. אפלטון טוען שזה הכרחי מכיוון שהעם אינו מסוגל להבין את טבעו האמיתי של הצדק ולכן צריך להיות מונחה על ידי אלה שעושים זאת.
השפעתו של אפלטון על המחשבה המדינית
לפילוסופיה של אפלטון הייתה השפעה עמוקה על התפתחות המחשבה הפוליטית. הוא שימש מקור השראה לתיאוריות ואידיאולוגיות פוליטיות שונות, כולל סוציאליזם ופשיזם. הוגים פוליטיים רבים, מאריסטו ועד מקיאוולי ועד קרל מרקס, הושפעו מרעיונותיו של אפלטון. בפוליטיקה בת זמננו, רעיונותיו של אפלטון ממשיכים להיות רלוונטיים. הדגש שלו על חשיבות המידות הטובות והחוכמה במנהיגות מובא לעתים קרובות בדיונים על אתיקה פוליטית. הביקורת שלו על הדמוקרטיה, כפי שהוצגה ב-"המדינה", רלוונטית גם לדיונים עכשוויים על תפקידה של הדמוקרטיה בחברה ועל המלכודות הפוטנציאליות שלה.
לרעיונותיו של אפלטון יש השלכות גם בהקשר המודרני של ממשל ומינהל, שבו הכשרון והסגולה של המנהיג נחשבים לרוב כגורם מפתח בהצלחתה של חברה. לצערו של אפלטון (ואולי אחרים) אנחנו לא נשלטים על ידי מלך פילוסוף, אך עדיין מאמינים כי שליטינו צריכים להצטיין במעלות אינטלקטואליות ומוסריות.
אפלטון והפשיזם
עבודתו של אפלטון, במיוחד "המדינה", צוטטה כהשפעה על האידיאולוגיה הפשיסטית בכל הנוגע למושג המלך-הפילוסוף.. רעיון זה מזוהה לעתים קרובות עם פשיזם, מכיוון שהוא מציע שקבוצה קטנה של פרטים צריכה להיות בעלת הכוח למשול ולקבל החלטות עבור שאר החברה. בנוסף, אמונתו של אפלטון בחברה היררכית, שבה למעמדות שונים יש תפקידים ואחריות שונים, נקשרה גם לרעיונות פשיסטיים על סדר והיררכיה חברתית בה כל אדם צריך לשמש בתור תא המשרת את האורגניזם הקולקטיבי של המדינה.
עם זאת, חשוב לציין כי רעיונותיו של אפלטון פורשו ופורשו מחדש במשך מאות שנים וכי נעשה שימוש ביצירתו של אפלטון במגוון דרכים, שחלקן אינן עולות בקנה אחד עם החשיבה הפשיסטית.
ללמוד עוד:
בשבילי נברא העולם? חז"ל, ז'אן ז'אק רוסו, אסכולת פרנקפורט ופשיזם
