דוגמאות לדיסוננס קוגניטיבי: כשהמוח מתמודד עם סתירות

דיסוננס קוגניטיבי הוא מצב שבו אדם מחזיק באמונות, ערכים או עמדות הסותרים את מעשיו או מידע חדש שהוא מקבל. המושג, שהוצג לראשונה על ידי הפסיכולוג ליאון פסטינגר בשנות ה-50, מתאר את חוסר הנוחות הפסיכולוגית שמתעורר כאשר יש פער בין מה שאנו מאמינים לבין מה שאנו עושים או חווים. כדי להפחית את הדיסוננס, אנשים מנסים לשנות את אמונותיהם, להצדיק את התנהגותם או לשנות את תפיסת המציאות.

להלן כמה דוגמאות קלאסיות לדיסוננס קוגניטיבי מחיי היומיום:

1. עישון למרות הידיעה על נזקי הבריאות

רבים מהמעשנים יודעים היטב שעישון מזיק לבריאות ויכול לגרום למחלות קשות כמו סרטן ריאות ומחלות לב. עם זאת, רבים ממשיכים לעשן.
כדי להפחית את הדיסוננס, הם עשויים לומר לעצמם:

• "סבא שלי עישן כל חייו והגיע לגיל 90."
• "אני יכול להפסיק מתי שארצה."
• "החיים מלאים סכנות, אז מה זה משנה?"
  באופן זה, הם משנים את הפרשנות שלהם כדי להצדיק את ההתנהגות ולהפחית את הקונפליקט הפנימי.

2. קנייה יקרה שלא מצדיקה את עצמה

אדם שרוכש מכונית יוקרה במחיר גבוה עשוי לגלות מאוחר יותר שהיא לא נוחה, צורכת דלק רב או שיש לה בעיות טכניות. במקום להודות בטעות, הוא עלול להצדיק את הרכישה באמירות כמו:

• "היא נראית מדהים וגורמת לי להרגיש טוב."
• "אנשים מעריכים אותי יותר כשאני נוהג בה."
• "כל המכוניות סובלות מבעיות, לפחות שלי יוקרתית."
  במקרה זה, שינוי הפרשנות מסייע לו להתמודד עם חוסר ההתאמה בין הציפיות למציאות.

3. עבודה לא מספקת אך קושי לעזוב

עובדים רבים נשארים בעבודה שהם לא נהנים ממנה, למרות שהם יודעים שיש אפשרויות טובות יותר.
כדי להתמודד עם הסתירה בין חוסר הסיפוק לבין הישארותם, הם עלולים לומר:

• "לפחות השכר טוב."
• "אני לא יכול להרשות לעצמי לקחת סיכון עכשיו."
• "כל עבודה היא מתסכלת, אז עדיף להישאר במה שמוכר."
  כך הם מצדיקים לעצמם את הבחירה ומפחיתים את תחושת הדיסוננס.

4. תמיכה פוליטית למרות חוסר הסכמה

אדם שתומך בפוליטיקאי מסוים עלול להיתקל בעובדות המצביעות על שחיתות או החלטות שגויות של המנהיג. במקום לשנות את דעתו, הוא עשוי לתרץ זאת ב:

• "הוא עדיין עדיף על האלטרנטיבה."
• "כל הפוליטיקאים מושחתים, אז לפחות הוא עושה משהו."
• "התקשורת מסלפת את המציאות."
  בכך, הוא מפחית את הקונפליקט בין תמיכתו לבין העובדות הסותרות.

5. דיאטה שנשברת על ידי אכילת קינוח

אדם שנמצא בדיאטה מחמירה אבל מחליט לאכול עוגה עשוי לחוות דיסוננס: מצד אחד, הוא רוצה לשמור על תזונה בריאה, ומצד שני, הוא הפר את הכללים. כדי להצדיק זאת, הוא יאמר:

• "יום אחד לא יהרוס את כל הדיאטה."
• "עשיתי ספורט היום, אז מגיע לי."
• "זה לא באמת כזה לא בריא אם זה עוגה עם פירות."
  כך הוא משנה את הפרשנות של המצב כדי להפחית את הדיסוננס.

לסיכום, דיסוננס קוגניטיבי הוא תופעה אוניברסלית המלווה אותנו בחיי היומיום. כאשר אנו נתקלים במידע הסותר את האמונות או ההתנהגויות שלנו, אנו מחפשים דרכים להפחית את חוסר הנוחות – אם על ידי שינוי עמדותינו, אם על ידי הצגת הצדקות, ואם על ידי התעלמות מהמידע הסותר. הבנת התופעה יכולה לעזור לנו לזהות מתי אנו נופלים למנגנוני הצדקה עצמיים ולפעול בצורה מודעת יותר בהתאם לערכים שלנו.