גיוס פוליטי ובינוי מוסדות בישוב היהודי בתקופת המנדט/ מ. ליסק וד. הורוביץ
המערכת הפוליטית של הישוב היהודי, הוא היווצרות של ארגונים פוליטיים שהתחילו כמרכזי משנה ועם הזמן הפכו מרכז לאומי. ברגע שקמו מפלגות המשנה, כך המרכז הפך פחות מרכזי. מטרת המפלגות הייתה לדאוג לציבור שהשתייך אליה אידיאולוגית, כמו גם לחברים בה. ולא על מנת להיות יריבה פוליטית. כך שהמחלוקת בין מפלגה למפלגה הייתה אידיאולוגית לחלוטין.
המפלגות הראשונות הן כמובן מפלגות הפועלים, "פועלי ציון" הייתה הראשונה והיא הוקמה ב 1905, לאחריה קמו מפלגות נוספות כמו "הפועל הצעיר". המפלגות הללו קמו בשל הצורך בהן. מתן שירות לעולים של העליות השנייה והשלישית שכללו בתוכן פועלי אדמה. מטרת המפלגות הייתה לתת מענה של שירותים וזכויות כמו גם קליטה של העלייה. בתקופה זו בתחום המקצועות החופשיים לפועל הערבי היה יתרון, לכן גם היה צורך להכשיר את פועלי העליות הללו. האנשים שהגיעו מאירופה, חוו אכזבה אל מול הציפיות הגבוהות שאיתן באו. כמו כן היה זה ציבור של תודעה פוליטית מפותחת, עוד סיבה לצורך בהם.
מפלגות אלה הינם ניצני ארגוני ההגנה על הישוב שהתפתחו מאוחר יותר ל"הגנה". הפיתוח מגיע בעקבות היריבות הפוליטית. אך עם זאת התאחדותם של המפלגות יצרו מוסדות תנועתיים משותפים כדוגמת הסתדרות העובדים. עם התגבשותו של המרכז, המפלגות היו המתווך בין המרכז לציבור,כמו גם אלה שמבטיחות שירותים ומשאבים. הענקת הכוח התבססה על פי זו שיש לה הכי הרבה משאבים להקצות (רישיונות עבודה וכו').
מרכזי משנה- נבדלו על פי זיקתם למפלגה מסוימת, עם זאת בשל ריבוי מרכזים כאלה היו כאלה שחפפו באידיאולוגיות. "תפקידים ציבוריים"- היו התפקידים שעסקו בעניינים פוליטיים.
בזמן התארגנות היישוב, היו כמה סוגי מפלגות- מפלגות, בין מפלגתיות ועל- מפלגתיות. משמע היו מפלגות עם מצע פוליטי מובהק. לעומת זאת היו מפלגות שלא היה בהם מצע פוליטי כמעט ועם זאת הם נחשבו כמשפיעות מאוד על הלך הדברים בהקשר להתארגנות היישוב. כך לדוגמא התנועות הקיבוציות היו מרכזי משנה שהיה בהם רק חלק מאנשי המפלגה שאליה השתייכו. כאן גם נכנסות מפלגות העל, אשר לא נגעו בפוליטיקה, אך עם זאת צברו מספיק כוח על מנת להשתתף בבחירות- כאילו מפלגות, מכיוון שהן שמרו על ניטרליות פוליטית. (לדוגמא: "התאחדות האיכרים", "הסתדרות הספרדים" וכו').
ניתן להבחין בין מרכזי משנה שונים, על פי רמת המיסוד שלהם: כך לדוגמא, איזור העבודה שלהם (מקומי או ארצי), השתייכות אליהן (לכולם או לקבוצה מסוימת) וכו'. כמו גם ההתמקצעות- כלכלית, פוליטית, חברתית, תרבותית. כן היו מפלגות שנגעו בכל התחומים או בכמה בו זמנית (תנועת הסתדרות העובדים נגעה בכולם). יש להבדיל בין מרכזי משנה ומפלגות.למפלגות יש מצע פוליטי ואילו למרכזי המשנה זיקה אליהם אך הם לא עוסקים בפוליטיקה מיסודה. עם זאת היחסים הנבנים במהלך הזמן ויחסי הכוחות מביאים אותם למצב בו הם בכל זאת נהיים מעט פוליטיים. (כדוגמת כל מפלגות העל שצוין מקודם). ישנם משתנים מסוימים אשר הכתיבו את השוני בגיוס המשאבים של כל מפלגה:
1. היקף תפקוד המפלגה- ייצוג פוליטי נרחב במוסדות שאינם פוליטיים כדוגמת סעד ושיכון או מצומצם- רק במוסדות לאומיים.
2. מידת המיסוד של המפלגה-האם למפלגה יש מוסדות קבע משלה.
3. מידת ההתמדה של המפלגה- האם היא מאוחדת על בסיס קבוע או רק לצורך מראה ציבורי.
4. רציפות המפלגה- האם היא פועלת על בסיס שנתי או בהקשר לאירועים מסוימים.
5. הומוגניות המפלגה- האם היא מורכבת מקבוצה חברתית/אתנית אחת או מעורבת.
6. היחס בין מספר החברים והמצביעים- היקף הבוחרים שהיא מצליחה לאגד סביבה מול מס' החברים במפלגה.
7. זיקה למפלגות בחו"ל- הנגיעה ליהודי התפוצות בחו"ל.
8. מסגרת התייחסות המפלגה- האם היא פועלת כלפי פנים ל"גרעין המוצק" או כלפי הציבור החוצה.
כל המשתנים הללו תלויים ובלתי תלויים אחד בשני. מכיוון שיכול להיות סעיף שהוא נכון לגבי מפלגה אחת ולכן יש לא נגיעה לסעיפים נוספים, או סעיף שאין לו שום קשר ליתר הסעיפים.
