שלב הילדות- ניל פוסטמן: חברות ילדים ו"אבדן הילדות" על פי פוסטמן
רקע על שלב הילדות
הילדים לומדים מהוריהם על השימוש בתקשורת. הם רוכשים מהתקשורת ידע רב, ידע בסיסי על העולם. אמצעי התקשורת יוצרים את סביבת המידע של הילדים. מבחינה מחקרית, חוקרים שעוסקים בתהליך החברות בקרב ילדים ואת השפעת התקשורת בתהליך החברות הם יבדקו עד כמה ובאיזו מידה משפיעים התכנים על דעות והתנהגויות של ילדים, עד כמה זה רצוי ועד כמה סוכני חברות אחרים (בייחוד ההורים), מצליחים להגביל את השפעתם של אמצעי התקשורת.
הורים עדיין יכולים לטפח אצל הילד לאיזה סוכני חברות להיחשף.
ניל פוסטמן:
* חוקר ידוע, מתקשר בקורס לנושא החברות והדטרמיניזם טכנולוגי.
* פוסטמן התמקד בעיקר בהשפעות הטלוויזיה.
* כתביו לא מבוססים על מחקר אמפירי- אלא על בסיס רעיונות אישיים שלו- הגותיים.
* פוסטמן עושה הבחנה ברורה בין 3 תקופות בתולדות האנושות:
1. שלב טרום הילדות– ימי הביניים. לא היה מושג ילדות, הילד היה מבוגר קטן, שותף מלא בזכויות ובחובות, ומבחינת ידע לא היה הבדל בין מבוגרים לילדים.
2. שלב הילדות- עידן הדפוס. בזכות הדפוס נוצרה הבנה יש צורך באוריינות, נוצרה מחיצה בין ילדים ומבוגרים- המבוגרים יודעים אוריינות והילדים לא יודעים והם תלויים בתיווך של ההורים, יש סמכות בין הורה- ילד, הילד צריך שההורה יקריא לו את הספר. זאת התקופה האידיאלית עפ"י פוסטמן.
3. שלב אובדן הילדות- טלוויזיה– כתוצאה מהאופי החזותי שלה הטלוויזיה נגישה לכולם- ילד וקשיש באותה מידה, היא לא מצריכה שליטה בקוד מסוים. בעידן זה עפ"י פוסטמן אנחנו מאבדים את התמימות והילדות- הילדים מתבגרים מאוד מהר, ההורים והמורים מאבדים את הסמכות שלהם. מטשטשת ההבחנה בין מבוגרים לילדים, והילדים נחשפים לתכנים של המבוגרים בשלב מוקדם ובגיל צעיר: רציחות, פשע, אלימות, פורנו וכדומה. זה יוצר התבגרות מאוד מהירה- הילד מתבגר מאוד מהר וההורים מנסים להישאר צעירים לנצח, ומטשטשת ההבחנה בין המבוגר לילד. דבר זה מקבל משמעות בתחומים רבים: לבוש, אלימות, אונס בקרב ילדים, תופעות שבולטות בשנים האחרונות ועפ"י פוסטמן זה נוצר בגלל הטלוויזיה שהופכת להיות סוכן חיברות משפיע יותר ויותר על הילדים- הם רוצים להיראות כמו שמראים להם בטלוויזיה ולא יעזרו ההורים- ההורים מפסידים למעשה במלחמה של סוכני החברות את מול התקשורת. עם ספר המצב שונה– כי אם ילד רוצה להיחשף לספר מסוים שבעייתי מבחינת התכנים –הוא מוגבל יותר – צריך לקנות אותו והמוכר לא ימכור לו ואז הוא צריך להסתיר אותו מפני ההורים וכדומה –דורש מאמץ שנחסך עם נגישותה של הטלוויזיה ברמת המדיום וברמת התוכן.
סיכום המאמר – אובדן הילדות\ניל פוסטמן
