מסכת שבת (ל"ג, ב') בתלמוד הבבלי מביאה את הסיפור המפורסם על רבי שמעון בר-יוחאי שבורח יחד עם בנו רבי אלעזר להסתתר מפני השלטונות הרומים במערה, ובצאתם הם שורפים במבטם את העולם. התלמוד הירושלמי מציע גירסה אחרת של מה שקרה:
רבי שמעון בן יוחאי התחבא במערה שלוש עשרה שנה, במערת "חרובים של תרומה" עד שהעלה גופו חלודה. בסוף שלוש עשרה שנה אמר: אצא לראות מה קול בעולם? יצא וישב לו על פי המערה. ראה צייד אחד שצד ציפורים ופורס את מלכודתו. שמע בת קול אומרת: "דימוס" (משוחררת), וניצלה הציפור מהמלכודת. אמר רשב" לעצמו: הציפור מבלעדי שמים לא תאבד, כל שכן בן אדם.
מקור: תלמוד ירושלמי, שביעית ט', א; בראשית רבה ע"ט, ו'.
