לעתים המחקר עוסק באוכלוסיה גדולה מאוד ונוצרות 2 בעיות:
א. אין רשימה מפורטת של מסגרת הדגימה או שאי אפשר להשיגה.
ב. איתור הנבדקים ושיתופם במחקר הוא משימה ממושכת ויקרה.
דגימת אשכולות חד שלבית–
- מחלקים את האוכלוסיה לתת- קבוצות הנקראים אשכולות.
- דוגמים מקרית מספר אשכולות, וכוללים במדגם את כל הפרטים המשתייכים לאשכולות שנדגמו.
למשל, רצו לעשות מחקר על מסיימי קורס. עד לביצוע המחקר נלמד הקורס ב- 12 מחזורים. כל מחזור הוגדר כאשכול ומתוכו נבחרו שניים בצורה מקרית. במדגם נכללו כל הסטודנטים שלמדו ב-2 המחזורים שנבחרו.
שימו לב– בגלל זה קשה להבטיח מדגם בגודל מסוים שנקבע מראש (גודל המדגם תלוי בגודל כל אשכול).
השוואה בין דגימת שכבות לדגימת אשכולות-
הבדל:
- בשכבות– חילקנו את האוכלוסיה לקבוצות ודגמנו חלק מהפרטים בכל קבוצה באופן מקרי.
- באשכולות– חילקנו את האוכלוסיה לקבוצות, דגמנו חלק מהקבוצות, וכללנו במדגם את כל הפרטים שבקבוצות אלו.
דמיון:
- ב-2 השיטות יש בחירה מקרית: בשכבות מדובר בבחירת הפרטים מהשכבות השונות. באשכולות, המקריות היא בבחירת האשכולות עצמם.
- ב-2 השיטות יש מרכיב של העדר בחירה וניצול כל המידע:
בשכבות מדובר בדגימת כל השכבות. באשכולות- דגימת כל הפרטים באשכולות שנבחרו.
חשוב-
שכבה או אשכול הם טובים, אם הם מעלים את הסיכוי שהמדגם יהיה מייצג:
- בשכבות דוגמים מכל שכבה, אך לא כל השכבה נדגמת- טעות הדגימה נובעת בעיקר מהשונות בתוך השכבות. לכן, ביצירת השכבות יש להשתמש במשתנים שייצרו שכבות שונות (שונות גדולה בין השכבות) אך הומוגניות בתוכן (שונות קטנה בתוך השכבות).
- באשכולות– נדגמים כל הפרטים באשכולות שנבחרו, אך לא כל האשכולות ולכן טעות הדגימה נובעת בעיקר מהשונות בין האשכולות ולא בתוכם. לכן, האשכולות צריכים להיות כמה שיותר דומים זה לזה, אך שונים בתוכם.
דגימת אשכולות דו- שלבית:
הבחירה המקרית של האשכולות מתרחשת כמה פעמים בתהליך הדגימה.
למשל, לצורך מחקר חילקו את לונדון לכמה מאות רבעים (אשכולות), ובחרו X רבעים. מתוך כל אחד מהרבעים שנלקחו, נבחרו 10 בלוקים, ובכל בלוק שנבחר נדגמו מקרית 3 בתים, בבתים אלו ראיינו את כל הגברים.
גם כאן, יש להקפיד שהאשכולות בכל רמה יהיו הומוגניים כדי שהדגימה תהיה מייצגת.
בכל שיטות הדגימה לעיל משתמשים בעיקר מחקרי סקרים.
בחזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית – סיכומים
