במה מברכים אדם שיש לו הכל בחיים?
במסכת תענית בגמרא (דף ה ב) מסופר על רב נחמן ורבי יצחק שיושבים יחדיו לאכול ומשהם עומדים להפרד מבקש רב נחמן מרבי יצחק ברכה. רבי יצחק ככל הנראה מתקשה לברך את רב נחמן והוא מסביר:
"אמשול לך משל למה הדבר דומה: לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו וכשביקש לילך [ללכת] אמר אילן אילן במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין הרי פירותיך [כבר] מתוקין שיהא צילך נאה הרי צילך [כבר] נאה שתהא אמת המים עוברת תחתיך הרי אמת המים [כבר] עוברת תחתיך".
אחרי שהוא מסביר את הקושי ממשיך רבי יצחק לומר במה כן ניתן לברך אילן שיש לו פירות מתוקים, צל נאה ואמת מים תחתיו:
"אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך"
ומכאן הוא מברך את רב נחמן במילים:
"אף אתה במה אברכך אם בתורה הרי [כבר יש לך] תורה אם בעושר הרי [כבר יש לך] עושר אם בבנים הרי [כבר יש לך] בנים אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך".
רעיון הברכה הניתנת דרך הצאצאים לא הופיע בפעם הראשונה רק בסיום הארוחה של רב נחמן ורבי יצחק. עוד קודם לכן (באותו עמוד גמרא) מצהיר רבי יצחק כי "יעקב אבינו לא מת". רב נחמן משתומם על הטענה שכן כתוב במפורש שיעקב מת. רבי יצחק מצטט את הפסוק " וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם" (ירמיהו ל, י) וטוען כי "מה זרעו (של יעקב) בחיים – אף הוא בחיים!"
