סיכומים לבגרות בסוציולוגיה: תהליכי קבלת החלטות ומנהיגות בקבוצה – מיהו מנהיג, המחקר של ביילס, המחקר של ליפיט ווייט
עמוד זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בסוציולוגיה.
(כמעט) לכל קבוצה יש מנהיג, אך כיצד נקבע המנהיג וכיצד הוא משפיע על הקבוצה?
מיהו מנהיג
מנהיג הוא מי שמציב מטרות לקבוצה, מתאם בין החברים כדי להשיג מטרות, ובכך משפיע על הקבוצה ועל חבריה במצב נתון.
מה עושה אדם למנהיג?
גישת התכונות: רואה את המנהיג כבעל תכונות מולדות יוצאות דופן המסבירות את התנהגותו. כלומר, מקור המנהיגות הוא פנימי. את תכונות המנהיגות קיבל המנהיג בתורשה, ובזכותן הוא בעל כושר להוביל את חברי הקבוצה.
לפי תפיסה זו, אדם בעל כושר הנהגה יהיה מנהיג בכל מצב ובכל קבוצה בה יפעל.
ביקורת: מצביעה על צמיחת מנהיגים חשובים, שאינם הגיעו מבני האצולה ולכן המנהיגות אינה עוברת בתורשה.
גישת המצבות: מייחסת את צמיחת המנהיגות כתוצאה של הנסיבות המיוחדות שבהן פועלת הקבוצה. גישה זו מזהה את המנהיג לא לפי תכונותיו אלא לפי התפקיד שהוא ממלא בקבוצה בנסיבות מסויימות, כאשר הנסיבות משתנות, מתחלפת המנהיגות למנהיגות שתתאים יותר לנסיבות החדשות. גישה זו מסבירה למשל מדוע מתרחשים שינויי הנהגה בעקבות משברים ושינויים חריפים במדינות שונות.
הבחנה ע"פ מקור הלגיטימציה
מנהיג פורמלי: ממונה ע"י גורם מוסמך לתפקיד. הוא פועל מכוח המינוי ובעזרת הסמכות הפורמלית שנתן לו גורם חיצוני.
מנהיג לא-פורמלי: פועל כמנהיג הקבוצה בגלל רצונם של חבריה. חברי הקבוצה בחרו בו בזכות פעילותו בקבוצה ובזכות הדברים שניתן לזקוף לזכותו.
תחום הנהגה
מנהיג משימתי: מפעיל את הקבוצה להשגת מטרותיה תוך תקיפות ביקורתית ותכליתית.
קטגוריות התנהגות: מעלה את מירב הרעיונות, מקדם את הקבוצה ליעדה, מותח ביקורת על הצעות, נוטל יוזמה בדיון, מכוון ומנחה, מספק מידע ועוד.
מנהיג חברתי: תורם ליחסים טובים בין חברי הקבוצה וללכידותה, תוך שימוש בגמישות, רגישות וחברתיות.
קטגוריות התנהגות: פועל ליצירת אווירה טובה, מתווך בין יריבים, מתבדח – צוחק, מרפה מתחים, עוזר לזולת ומביע סולידריות איתו, אינו פוגע ואינו מבטא התנגדות רבה, נותן תחושת חשיבות ועוד.
מנהיג משימתי ומנהיג חברתי – המחקר של ביילס
בכל קבוצה נמצא אנשים הלוקחים על עצמם למלא את הפונקציות המשימתיות של הקבוצה , ואחרים המרגישים טוב יותר כממלאי הפונקציות החברתיות של הקבוצה. חשבו על כיתה רגילה ותמצאו בה את אלה הדואגים לארגון קבוצת למידה למבחנים, ליצירת פינות תוכן על קירות הכיתה, להדברות עם מורים למען אינטרסים של הכיתה ולמשימות נוספות – אלו הם המנהיגים המשימתיים. בכל כיתה נמצא גם את אלה הדואגים לשמח את מי שיש לו יום הולדת בעשרות בלונים, אלה המארגנים מסיבות ואירועים כיתתיים כמו גם שיחה כיתתית ברגעי משבר להעלאת המורל. אלו הם המנהיגים החברתיים.
החוקר רוברט ביילס פיתח שיטה מחקר שבאמצעותה אפשר למדוד את תרומתו של כל חבר בקבוצה בשני תחומים : השגת מטרות הקבוצה וטיפוח היחסים בין חבריה. שיטתו נקראת " ניתוח פעילות גומלין בקבוצה" והיא סוג של תצפית ממוקדת(מונחית) . ביילס הגדיר לצורך מחקרו 12 קטגוריות התנהגותיות:
קטגוריות התנהגויות בתחום החברתי | קטגוריות התנהגותיות בתחום המשימתי (מנהיגות משימתית) | ||||||||||
תגובות רגשיות שליליות | תגובות רגשיות חיוביות (מנהיגות חברתית) | תגובות לצורך פתרון בעיות – שאלות | תגובות לצורך פתרון בעיות-תשובות | ||||||||
מפגין התנגדות ועוינות | מפגין מתח | אינו מסכים | מסכים | מפיג מתח | מפגין סולידריות | מבקש הצעות | מבקש דעות | מחפש מידע | מספק מידע | מביע דעה | מציע הצעות |
משלוש קטגוריות התנהגות שב"תגובות רגשיות חיוביות" אפשר ללמוד על תכונותיהן של המנהיגים החברתיים:
הם בעלי יכולת לשתף, לסייע , להביע אמפתיה ולהזדהות עם האחר. כמו כן, הם דואגים לאווירה נינוחה ולמינימום סכסוכים בין חברי הקבוצה, הם מפיגים מתחים, מתבדחים וצוחקים , ועוזרים לחברים להשתלב בקבוצה.
שש הקטגוריות ההתנהגות בתחום המשימתי – הן מסוג הפניית שאלות והן מסוג הצעת פתרונות ותשובות- מלמדות על תכונות המנהיג המשימתי: ביכולתו להוביל דיון תוך הכוונת חברי הקבוצה והסתייעות בהם, הוא מעלה הצעות ורעיונות לקידום הקבוצה ליעדיה, מביא מידע רלבנטי לקבוצה ונוטל חלק דומיננטי במתן משוב על דברי החברים, הכולל לא פעם פתיחת ביקורת.
במהלך התצפית מיין החוקר את דפוסי ההתנהגות לפי הקטגוריות שנקבעו למחקר. ביילס ערך את התצפיות ב-30 קבוצות שמנו חמישה חברים. כל קבוצה נפגשה ארבעה פעמים ודנה בבעיה שנבחרה לצורך כך, והתבקשה להגיע לפיתרון מוסכם על כל המשתתפים , בתום כל דיון השיב כל משתתף על ארבע שאלות:
- מי תרם את הרעיונות הטובים ביותר
- מי הנחה את הדיון
- את מי הם מחבבים
- את מי הם אינם מחבבים
ממחקרו של ביילס עולות כמה מסקנות , נפרט את העיקריות שבניהן:
- היתרון המרכזי במנהיגות המשימתית הוא המיקוד בהשגת המטרה בדרך יעילה. יתרון זה כרוך לעיתים במחיר אהדת המנהיג : המנהיג המשימתי פחות אהוד על חברי הקבוצה מהמנהיג החברתי.
- היתרון המרכזי במנהיגות החברתית היא אוירה טובה בקבוצה ומורל גבוהה . יתרון זה כרוך לעיתים במחיר קידומה של המשימה הקבוצתית.
- לעיתים דרושים מנהיגים משני הסוגים . המנהיג המשימתי מקדם את הקבוצה להשגת מטרותיה בעוד שהמנהיג החברתי פועל ליצירת אוריה נינוחה , להפגת מתחים וליצירת יחסים טובים בין החברים. המנהיג החברתי תורם ללכידות הקבוצה.
המנהיגים הם חשובים ומשמעותיים ביותר ליציבותה והמשכיותה של הקבוצה. הם משלימים אחד את השני, משום שכפי שכבר אמרנו- קבוצה נועדה למלא יעדים מסוימים (לכך יהיה אחראי המנהיג המשימתי) , אך לדינאמיקה הקבוצתית וליחסים הבין אישיים יש תפקיד מכריע (לכך יהיה אחראי המנהיג החברתי) בנוגע למידת שביעות הרצון של החברים- המשפיעה על הביצוע המשימתי.
מנהיג סמכותי , מנהיג דמוקרטי ומנהיג לא מתערב – המחקר של ליפיט ווייט
במאמר דנים בשלושה סוגי מנהיגות , תנסו להעלות בדמיונכם את הכיתה, אך הפעם להיזכר במורים הרבים שפגשתם בשנות לימודיכם. ודאי למדתם אצל מורה ששימש דמות כמעט- בלעדית בשיעור: הוא כיוון את מהלכו, הרצה והכתיב את משנתו, לא יצר דיון ורק העביר מידע בזמן שהתלמידים שימשו כלי קיבול. אותו מורה החליט בעצמו על נורמות ההתנהגות בשיעור ועל דרכי הענישה, והרבה לשבח או לשלול הערות שצצו בשיעור פה ושם. מורה זה מתאפיין בסגנון מנהיגות סמכותי.
המחקרים מצאו כמה תכונות מאפיינות למנהיגים מסוג זה בקבוצות שונות: לקיחת אחריות בלעדית על מטרות הקבוצה, על הדרכים להשגתן, על התהליך הקבוצתי , על המידע הרלבנטי לקבוצה ועל היחסים הקבוצתיים. המנהיג יוצר דפוס תקשורת ריכוזי ובכך מגביר את תלותם של חברי הקבוצה בו. יחסו אליהם אישי, הן בעידוד והן בביקורת.
ודאי למדתם גם אצל מורה מסוג אחר: מורה ששיתף את תלמידיו בשיעור גייס אותם לתהליך הלמידה ולהבניית החומר, התעניין בדעתם, העניק חשיבות להיבט החברתי בכיתה והיה ער גם לתהליכים שמתחת לפני השטח המתרחשים בכיתה. מורה כזה מתאפיין בסגנון מנהיגות דמוקרטי.
מחקרים מצאו כמה תכונות מאפיינות למנהיג מסוג זה בקבוצות שונות: משתף את הקבוצה באחריות למטרותיה ובדרכים להשגתן , מספק מידע שהדבר דרוש, יוצר תקשורת ביזורית המחזקת את היחסים הבינאישיים בין חברי הקבוצה, ומוביל למצב של עבודה קבוצתית ללא הכרח בתלות בו.
ייתכן שפגשתם מורה מסוג שלישי- מורה שמיעט להתערב בארגון השיעור והתמקד במענה לשאלות התלמידים. מורה כזה ניתן לכנות בלתי מתערב. זהו אדם שהשפעתו על הקבוצה מועטת, הוא חסר יוזמה ומגיב רק כשהוא מתבקש לכך. קשה להגדיר סגנון מנהיגות זו כמנהיגות.
החוקרים וויט וליפיט ערכו מחקר חשוב בנושא השפעת המנהיגות על הקבוצה, ופרסמו אותו במאמר" התנהגות המנהיג ותגובת החברים בשלושה סוגי "אוירה חברתית"".
החוקרים ערכו מחקר חלוץ- מחקר הכנה כמסיס למחקר המרכזי, ובו יצרו קבוצות בנות 15 ילדים שנוהלו בסגנון מנהיגות סמכותי ולאחר מכן בסגנון דמוקרטי. באמצעות תצפיות וראיונות נבדקה ההשפעה של סגנון המנהיגות על האווירה שהתפתחה בקבוצה. במחקר המרכזי נבנו ארבע קבוצות ילדים בני עשר בתוך מועדונים שנוהלו על ידי מנהיגים שונים בסגנונם – סמכותי דמוקרטי ובלתי מתערב (המכונה גם "שב והנח"). כל מנהיג הוביל קבוצה במשך שישה שבועות .
נערכו תצפיות על הפעילות וראיונות עם הילדים המשתתפים בניסוי ועם הוריהם, כדי לבדוק את השפעת סגנון המנהיגות על יצירתה של אווירה חברתית ועל השגת מטרותיה של הקבוצה, כפי שבאו לידי ביטוי בתפוקות עבודה.
חוקרים מצאו כמה ממצאים רלבנטיים לכל סגנון מנהיגות:
הסגנון הסמכותי הניב למשך זמן קצר תפוקות רבות בשל המכוונות הבלעדית לעשייה, אולם ניכר מחיר כבד בנוגע לאווירת הקבוצה בכלל וליחסיים הפנימיים. בפרט. בין הילדים התגלתה שנאה שלוותה גם באלימות, לעיתים כלפי ילד מקרי שנוח היה לגלות תוקפנות כלפיו משום שאי אפשר היה לגלותה כלפי המנהיג. ניכר חוסר שביעות רצון שבא לידי ביטוי אף בעזיבת הקבוצה. הנשארים לא פיתחו חשיבה עצמאית או יצירתיות ואט אט איבדו את זהותם הייחודית.
הסגנון הדמוקרטי: הניב כמות תפוקות נאה לאורך זמן אולם יצר אווירה נפלאה בקרב הילדים והגביר את מהפרגון הרב שנהפך לנורמה בקבוצה, ומהאפשרות לבטא את זהותם הייחודית. חברי הקבוצה פיתחו זהות קבוצתית מובחנת והרבו להשתמש במילה " אנחנו"
הסגנון הבלתי מתערב הניב, כצפוי , תפוקה זעומה. היעדר ההכוונה הוביל לתחושת של כעס ותסכול וכפועל יוצא לכך- לאווירה לא נעימה.
העשרה
בקישורים הבאים תמצאו מאמרים וסיכומים שיעשירו את ההבנה שלכם אודות מנהיגים, מנהיגות וקבלת החלטות בקבוצה
מנהיגות ומנהיגים בפסיכולוגיה חברתית
סגנונות מנהיגות בפסיכולוגיה חברתית
מנהיגות ומאפייניה בהתנהגות ארגונית
קבלת החלטות בקבוצה בפסיכולוגיה חברתית
הטיפוסים של סמכות ותיאום מחייב – מאמר של הסוציולוג הדגול מקס וובר
ילדותו של מנהיג \ ז'אן פול סארטר