איך עובד הזמן? רוב מי שחי כיום בחברה המודרנית לא יבין למה צריך בכלל לשאול את השאלה הזו – הרי ברור לכולנו שהזמן הוא משהו שנע קדימה כך שהעבר הוא מה שהיה, ההווה הוא מה שעכשיו והעתיד הוא מה שיהיה, לא? אז זהו, שהיו זמנים בהם הזמן עצמו היה שונה. 
חברות קדם-מודרניות היו חברות קרובות יותר לטבע, הטבע שמטבעו הוא מעגלי – היום והלילה, עונות השנה, מחזור הירח ואפילו האישה – כולם מעגליים וחוזרים על עצמם. במצב כזה גם תפיסת הזמן של בני האדם הייתה מעגלית: מה שהיה הוא שיהיה, הכל חוזר על עצמו ואף אחד לא מצפה שמשהו ישתנה.
ואז משהו השתנה. כאשר התרחקנו מהטבע, כאשר תאורה מלאכותית ביטלה את התלות של בני אדם בשמש, כאשר המהפכה התעשייתית העבירה אותם מהשדות אל המפעלים וביטלה את התלות בעונות השנה, אז גם הזמן שלנו התחיל להשתנות.
צ'ארלס דרווין מוכר לרוב בתור חוקר טבע ואבי תורת האבולוציה, אך אחת ההשפעות הדרמטיות ביותר שלו בעבור בני תקופתו, השפעה שממשיכה עד ימינו, היא בתחום הזמן. עד לתקופתו של דרווין התפיסה המקובלת הייתה שהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו היה ככה מאז ומעולם (כלומר מאז שנברא) ולפיכך הוא ימשיך גם להיות כפי שהוא. מהרגע שבני אדם הבינו שמה שהיה פעם הוא לא מה שאנחנו מכירים כיום, המסקנה המיידית והמטלטלת הייתה שגם מה שיהיה בעתיד הוא לא מה שיש עכשיו. הזמן שפעם נע במעגלים לפתע הפך לזמן שנע בקו ישר שמהותו – שינוי.
מרגע שבני אדם התחילו לתפוס את הזמן כמשהו שנע תמיד קדימה דבר מה מאוד יסודי השתנה בתרבות. מושג הקידמה, הרעיון שניתן לשנות את המציאות ולחתור לקראת עתיד שונה מההווה, הפך לאחד מעקרונות היסוד עליהם בנויה כל התרבות המודרנית. פוליטיקאים עד היום מבטיחים שינוי, פילוסופים (כמו למשל מרקס והגל) ומדענים מנסים לחזות לאן כל זה הולך וכולנו מסרבים לקבל את המציאות כמו שהיא כי אנחנו מאמינים שתמיד יכול להיות אחרת ולכן אנחנו תמיד חותרים קדימה. מצד שני, כמו שניתן לראות באינסוף סרטי מדע בדיוני במהלך המאה ה-20, ההבנה שהעתיד הולך להיות שונה ממה שאנחנו מכירים היא גם מקור לפחדים נוראיים.
אחת הדוגמאות המעניינות לשינויים שהביאה עימה תפיסת הזמן החדשה אפשר למצוא בציונות. במשך כ-1,800 שנה חלמו יהודים לחזור לארץ ישראל, אך לרוב לא עשו דבר בנידון, למה? מפני שהחזרה לארץ אמורה הייתה להתרחש בזמן אחר, זמן הגאולה שהוא זמן שונה מזה שאנחנו חיים בו עכשיו כמו שהזמן שבו התרחשו סיפורי התנ"ך הוא זמן מסוג אחר שהיה ואיננו. היה צורך בהבנה של המציאות כמשתנה על מנת שהרצל וחבריו יוכלו להעביר את הגאולה מ"אחרית הימים" (כלומר, אחרי הימים הנוכחיים) לימינו אנו ולחתור באופן אקטיבי לשינוי המציאות בה הם חיים.
ואחרי שהבנו איך פעם חשבו בני אדם שהזמן נע במעגלים וכיום הם חווים אותו כמשהו שנע בקו, השאלה הנשאלת היא האם גם תפיסת הזמן הנוכחית שלנו עתידה להשתנות ובעתיד גם העתיד יהיה שונה?
עוד על מושגים של זמן ניתן לקרוא באתר של ד"ר יואב בן דב
מאמר זה הינו חלק מהקורס החופשי להבין את המאה ה-20 שנמצא נכון לעכשיו בתהליכי בנייה
