לגדול עם הטלוויזיה: הבניה מגדרית בטלוויזיה
סיכום זה הינו חלק מאסופת הסיכומים בקורס "לגדול עם הטלוויזיה", מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.
הבניה מגדרית וחיברות לתפקידי המינים – דימויי הנשים והגברים בטלוויזיה בונים תמונת עולם חברתית, שמייחסת תכונות שונות לגברים ונשים, מבחינת מעמד חברתי, סטטוס חברתי, העשייה הגברית מול הנשית, המראה הנשי והמראה הגברי הרצוי, כאשר מבחינת הסטטוס, אז הסטטוס הנשי הוא נמוך יותר מהסטטוס הגברי.
נקודת המוצא היא שמגדר וההבדלים המגדרים הם תוצר של מערכת חברתית ותרבותית שנלמדת לגבי המאפיינים וההתנהגויות המקובלות בחברה של גברים ונשים.
איך גבר נתפס עפ"י הTV? – כוחניות, סטאטוס גבוה, דומיננטי, מפרנס, מקבל החלטות, רציונאלי, עצמאי, שאפתן, תחרותי, הישגי- עשייה גברית, מעמד חברתי גבוה, אקטיבי, מקושר למרחב הציבורי.
איך אישה נתפסת עפ"י הTV? – מראה יפה, תלותית, פסיבית, אמוציונאלית, סטאטוס נמוך משל הגבר – מראה נשי, מקושרת עם מרחב פרטי או הבית.
קשר בין תפקידי המינים לבין התנהגות בפועל – הטלוויזיה משדרת לנו מסרים מסוימים סטריאוטיפים שאנו מאמצים ומתנהגים בהתאם.
עמדות כלפי תפקידי המינים בתוכניות ספציפיות – עולם התעסוקה מחולק על פי תפקידים נשיים וגבריים, ואנו רואים שיש התייחסות לתכונות הגבר כמתאימות להנחיית תוכנית החדשות.
הזדהות הצופים – הצופים מקבלים את המסרים הסטריאוטיפים ופועלים על פיהם, מגיל צעיר מאוד ההזדהות של הצופים היא בהתאם לדמויות הטלוויזיוניות, בנים מזדהים עם דמויות גבריות וילדות עם דמויות נשיות. אנו רואים את המרואיין האדם הבכיר מרשת הטלוויזיה מזדהה עם הדמות הגברית להנחיית מגיש החדשות, דבר שמחזק את ההזדהות עם דמויות.
ההקשר החברתי של העמדות – הקשר בין דימוי הטלוויזיה לבין עמדות לגביהם, מציגים השפעה אפשרית, ישנה הנחה כי ילדים קולטים דימויים סטריאוטיפים וגדלים על פיהם, לטלוויזיה השפעה המחזקת מציאות מוכרת, ולכן ניתן לאמור שהטלוויזיה אכן מחזקת את דימויי מגיש החדשות האידיאלי בעיני הציבור והם אכן פועלים על פי הדימויים שנבנו על ידי הטלוויזיה.
הבניית זהות גברית והבניית זהות נשית – התקשורת מבנה את הדמות הגברית ואת הדמות הנשית, על ידי תוכניות שמראות נשים וגברים בעלי תפקידים מסוימים, או תכונות אופי שונות, ואנו נראה שהבניית מציאות זו, שנשים בעלות תפקידים שונים מגברים , גורמת לכך, שגברים יראו כמתאימים יותר להנחיית תוכנית החדשות.
בנוסף, ניתן להתייחס להבניה חברתית – הטלוויזיה משעתק את יחסי הכוחות בחברה (שלטון הגבר, הלבן והאמיד) וכן את המושג הבניית זהות מגדרית, נשיים ממלאות היום תפקיד אקטיבי בהגדרת הזהות שלהן.
ישנם 4 מחקרים בהקשר של תפקידי המינים:
1. מחקרם של רובלווסקי ויוסטון (1987)
במחקר בדקו החוקרים כיתות ה' – ו' ובדקו את המקום של הטלוויזיה כמקור מידע בנוגע לתפקידי המינים, בהקשר של עסוקים גבריים או נשיים. הממצאים הראו שאכן הטלוויזיה מהווה מקור מידע משמעותי בתחום העיסוקים המיניים השונים ובנוסף לכך הילדים דרגו את העסקים השונים בהתאם לציפיות הסטריאוטיפיות.
כלומר העיסוקים הגבריים נתפסו כבעלי יוקרה רבה יותר ועיסוקים שוברי סטריאוטיפ זכו ליחס שלילי. הבנות שנבדקו במחקר גילו עמדה שלילית לגבי גברים בתפקידים נשיים ועמדה חיובית כלפי נשים בתפקידים גבריים.
למעשה המחקר מספר על הטלוויזיה כמקור מידע טיפוסי.
2. מחקרו של מורגן (1985)
מורגן הראה שהטלוויזיה היא משתנה אחד מתוך כמה בהבניית עמדות מגדריות אבל יש מתאם חיובי בין כמות הצפייה לעמדות שמרניות. צופים כבדים הם שמרנים יותר בדעותיהם. ההשפעה של הטלוויזיה גוברת כאשר נחשפים אליה זמן רב יותר מהממוצע או כאשר היא מחזקת עמדות קיימות ובעצם מציגה מידע משלים ועקבי לתמונת המציאות שהילד מכיר ממקורות נוספים. למעשה המחקר מראה שהטלוויזיה מחזקת עמדות קיימות
3. מחקרו של דורקין (1985)
מציע את המונח תסריט כדי להסביר את השפעת הטלוויזיה. לטענתו לכל ילד יש תסריט (מעין סכמה) לגבי תפקידי המינים הצפויים בתוכן והוא נעזר בתסריט כדי לנתח ולהבין את התוכן. גם לטענת דורקין הטלוויזיה מחזקת עמדות בתחום ולא יוצרת אותן בעיקר בגלל שהעמדות הללו נלמדות בהקשרים חברתיים אחרים ולכן לטלוויזיה קל יותר לחזק את העמדות ולא ליצור חדשות .
4. מחקר דרבמן (DRUBMUN) ושותפיו (1981).
מטרה : לבדוק האם קטע מהTV ששובר סטריאוטיפים, מדיום, מסוגל לשבור סטריאוטיפ קיים בקרב ילדים?
כלים : נבדקה קב' של ילדים אשר צפו בסרט שובר סטריאוטיפים על רופאה ואח (ומאוד הובלט שהרופאה היא אישה והאח הוא גבר) ולאחר מכן שאלו את הילדים מה הם ראו והם ענו רופא ואחות!
ממצאים : הסטריאוטיפ לא נשבר, הילדים לא הבינו או הפנימו את המסר.
מסקנה : צריך יותר מצפייה חד פעמית כדי לשנות תפיסות עולם וזה דורש גם חיזוקים מהסביבה ומהחברה. ילדים מתקשים לקבל תכנים שוברי סטריאוטיפים וצפייה בתכנים אלה לא יוצרת שינוי בגלל ההקשר החברתי שחושף את הילדים לסטריאוטיפים ולמודלים המקובלים.
