מבוא לעת החדשה: המהפכה הצרפתית – רקע ותוצאות

מבוא לעת החדשה: המהפכה הצרפתית – רקע ותוצאות

סיכום זה הוא חלק מאסופת המאמרים בנושא מבוא לעת החדשה כאן באתר.

רקע למהפכה הצרפתית

עד 1789 תיאורית המדינה הייתה שהמלך הוא השליט האבסולוטי במדינה ומקבלי ההחלטות במדינה הם האצולה והכנסייה, השליט קיבל את הלגיטימיות לשלוט מן האל. משטר שיצר מצב בו 2% מהאוכלוסייה התעללו בשאר האוכלוסייה, שהם המעמד השלישי (בורגנים ), ההרס האידיאולוגי והפוליטי של המשטר הישן שאפיין כמעט את כל מדינות אירופה. (ראה סיכום מורחב על הרקע למהפכה הצרפתית)

הרעיונות אשר הביאו למהפכה

עוד במאות ה-16 וה – 17 פיתחו הפילוסופים ג'ון לוק ותומס הובס את הרעיון כי כל בני האדם נולדו שווים ותבונתיים ועל כן על המדינה לשמור על האינטרסים של הנשלטים. במשך המאה ה- 18 התפתחה רוח מהפכנית של ביקורת שכלתנית והתנגדות לסמכויות הקתוליות, המלוכה האבסולוטית והאצולה בעלת זכויות היתר אותם פילוסופים לא הטיפו למהפכה אלא עודדו דעות שוויונית הרחוקות מהשלטון. המסר המרכזי של המהפכה הוא שיווין בין כולם ויצירת הזדמנות שווה לכולם – הרעיון הדמוקרטי. (ראה: יסודות אידיאולוגיים של המהפכה הצרפתית)

מתקופת המהפכה הצרפתית ואילך התבסס השלטון בצרפת על עקרון הפרדת הרשויות שעיקרו הוא הטענה שהמלך אינו בן האלוהים ויש לפקח על מעשיו.

הסיבות שהובילו למהפכה הצרפתית

–        הסיבות הכלכליות

  • האריסטוקרטיה בעלת הפריבילגיות לא שילמה מיסים.
  • התפתחותו של מעמד עירוני בורגני (בנקאים עורכי דין סוחרים) אשר לא זכו לייצוג בשיטה הפיאודלית ויחד עם זאת למעמד זה יש הון עצמי אשר נוצל ע"י השלטון. הכלכלה הייתה פיאודלית– הכלכלה הייתה מחולקת לאזורים ללא קשר ביניהם לא היה שוק חופשי.
  • סדר כלכלי לא רווחי – חולשתו של המלך לואי ה – 14
  • בשורה התחתונה – הרעיון היה להביא את בני המעמד השלישי- הבורגנים וליצור הסכמה שיתנו כסף לשלטון משום שהשיטות של גביית מיסים לא עובדת יותר. בני המעמד השלישי ביקשו זכויות תמורת כספם, כלומר, הם דרשו להשתתף בשלטון. מכיוון שהמסורת הישנה לא אישרה זאת, בגלל חוסר ידע, איך לערב אותם בשלטון ואיך לשנות את המערכת המשפטית הקיימת, מתערערת סמכותו של המלך, אשר שידר "חולשה" שנתנה לגיטימציה למרד הבורגנים.

–        הסיבות הפוליטיות למהפכה הצרפתית

  • 8 אוגוסט 1788 המלך מכנס את האסיפה הכללית המורכבת מנציגי הכמורה, האצולה והעם (בורגנים, איכרים, פועלים). יודגש כי לא חשוב כמה אנשים היו בכל קבוצה הקול שנספר היה אחד לכל קבוצה. מכאן – חוסר שוויון בהצבעה (הגיוני שהכמורה והאצולה ילכו יחד)
  • קבוצת העם החלה לדרוש קול אחד עבור כל אדם בקבוצה – המשמעות מספרם רב יותר והם קובעים.
  • בהמשך קבוצת העם מכריזה על עצמה כ "וועידה לאומית" – משמעות הכרזה שהם המדינה כי הם הרוב הם מייצגים את  המהפכה מנה העם הצרפתי כ – 25 מליון תושבים אשר היו מחולקים לשלוש "שדרות" ( מעמדות), שנקבעו על פי מוצאו של האדם.
  • המעמד הראשון – הכמורה , מנה 100 אלף איש.
  • המעמד השני – האצולה –  מנה 400 אלף איש
  • המעמד השלישי –  כל יתר בני העם הצרפתי: איכרים ועירונים, בעלי הון וחסרי רכוש, עורכי דין, רופאים וחסרי השכלה . מעמד זה מנה 24.5 מליון איש.והיה מאופיין בפערים חברתיים וכלכליים גדולים

הזכויות והחובות של כל אדם נקבעו לפי מעמדו. לדוגמא: בני המעמד השלישי שילמו מיסים, אך לא היו להם כל זכויות. לעומתם, בני שני המעמדות האחרים היו פטורים מתשלום מיסים ונהנו מזכויות רבות, כגון מילוי תפקידים יוקרתיים בשלטון.

א.     מבחינה מדינית– המלך, הריבון, היה שליט אבסולוטי וראה עצמו שולט בחסד האל. כל סמכויות השלטון היו נתונות בידיו. לשכבת המשכילים ובעלי ההון במעמד השלישי היה כח כלכלי אך לא היה להם כח פוליטי.

ב.      מבחינה כלכלית– צרפת הייתה נתונה בחובות כבדים, ועול המיסים הכביד על בני המעמד השלישי. המשבר הכלכלי בו הייתה נתונה צרפת נבע משתי סיבות עיקריות:

  1. הוצאות גדולות מאד על הצבא – כרבע מן התקציב.
  2. חובות ממלחמות קודמות – כמחצית מן התקציב. שר האוצר, קאלון, הציע רפורמה בענייני כספים , שלוש שנים לפני פרוץ המהפכה ( 1786), ובה ביקש למעשה לשנות את שיטת המס בצרפת ולהטיל מס גם על האצולה והכמורה. פתרון זה נדחה וקאלון פוטר.

ג.       מבחינה תרבותית/רעיונית –  רעיונות תנועת ההשכלה כמו החירות, השוויון בזכויות ובחובות, וזכות האזרחים להשתתף בשלטון השפיעו על חלקים גדולים בציבור הצרפתי. גם הצלחת המהפכה האמריקאית וכתיבת החוקה האמריקאית השפיעו על הרצון לשינוי.יש לזכור כי צרפת הייתה מרכז תרבות ההשכלה ויצירותיהם של הוגי דעות צרפתיים זכו להערצה רבה באירופה.

הישגי המהפכה היו מלווים במאבקים פנימיים, בשפיכות דמים ובמלחמה כנגד אויבים מבחוץ.

  1. כינוס האסיפה הלאומית
  2. כיבוש הבסטיליה
  3. החוקה- החוקה שפורסמה בצרפת בשנת 1791, עסקה במספר נושאים עיקריים:

א.     השלטון בצרפת הוא מלוכה.

ב.      המלך מולך עפ"י חוק ולא בחסד האל

ג.       האסיפה הלאומית היא  הרשות המחוקקת.

ד.      ביטול מעמדה המיוחד של הכנסייה והכנסת הכמרים תחת השלטון החילוני.

ה.     הכמרים ייבחרו ויישבעו אמונים לאומה ולחוקי המדינה ולא ימונו על ידי מוסדות הכנסיה.

  1. קץ המלוכה– המלך לואי ה – 16 הוצא להורג בעוון בגידה ( 1793 ), וצרפת הוכרזה כרפובליקה.

תוצאות המהפכה הצרפתית (ראה סיכום מורחב על תוצאות המהפכה הצרפתית)

  • המהפכה הצרפתית ניסתה למוטט בתקופה של 5 שנים את המשטר הישן, קראה תיגר על הכנסייה ועל המעמדות והשתמשה בטרור.
  • המהפכה שמה על סדר היום של אירופה שני נושאים חדשים:

ü      הבורגנות- המעמד העירוני, אצולות הכסף, בעלי המעמדות החופשיים, שנמצאו כבר הרבה זמן אך ללא לגיטימציה. מעלה מעמד חדש על במת ההיסטוריה.

ü      רציונאליזם – מחשבה תבונית, מדע, בניגוד למסורת הכנסייתית.

השפעת המהפכה הצרפתית על המדינות השכנות

פרוסיה, רוסיה, בריטניה ואוסטרו הונגריה רואות בצרפת ובמהפכה כערעור הסטאטוס קוו שקיים באירופה. שיווי המשקל מתערער והוביל לעידן המהפכות באירופה. (ראה: הסערה באירופה בעקבות המהפכה הצרפתית)

  • אוסטרו הונגריה – באותה תק' לא היה שום מתח בין המעמדות, כל קב' חיה בטריטוריה משלה ותפקיד האימפריה ( המלך ) לדאוג שהכל תקין. אין לקב' אלו זיקה ללאום יחיד. המהפכה הצרפתית והרעיונות שהנחו אותה גרמו לקב' בכל היבשת לשאול אותן שאלות לגביי המלך והמשטר הישן.
  • פרוסיה – חלק מגרמניה של היום. מ- 1870 חל שינוי. פרוסיה מחזקת את צבאה, מאחדת את הנסיכויות שהיו בחלקה. ראו מה קורה בצרפת ובחנו את השינויים שחלו בה.
  • בריטניה – חלק מאירופה אך עיניהם מופנות לעולם. הם רואים עסקים וכסף מול העיניים. הבריטים מסתכלים על הצרפתים כמטורפים ולא יכלו לסבול את החוצפה של הצרפתים שיוצאת כלפי עברה ( רצח המלך ). הבריטים לא רצו לערער את המצב הטוב של מדינתם מבחינה כלכלית ועל כן ראו בצרפתים מטורפים.

 

…בינתיים באירופה…

מה קורה בפועל? אנשים מתחילים לבקר את הכנסייה בגלוי – דבר שיכל להסתיים בהוצאה להורג בימי הביניים. במהפכה הצרפתית הוצאו כמרים להורג, נשרפו כנסיות. החברה עצמה נשארה קתולית, אבל צרפת ערב המהפכה – נשלטת 90% ע"י הכנסייה. זה משתנה תוך 3 שנים. ביקורת כבדה על הנפוטיזם ועל השחיתות. אורח החשיבה מתורגם לכוח פוליטי ותנועות פוליטיות – בעיקר ממעמד הבורגנות. זה גורם גם לשינויים אדירים בחברה המסורתית היהודית. הקהילות הגרמניות היהודיות הוקמו ע"י סוחרים יהודים שמאסו בהגמוניה הדתית של מזרח אירופה, ולקחו בגרמניה רבנים שהתאימו לאורח החיים שלהם. האנשים הם דתיים אבל אורח החשיבה שונה לחלוטין!

 ראה גם:

סיכום נוסף אודות הרקע למהפכה הצרפתית

המהפכה הצרפתית ומושג המהפכה \ אלי בר נביא – סיכום מאמר על המהפכה הצרפתית

ציטוטים היסטוריים מעניינים על המהפכה הצרפתית

מי היה קונפוציוס

קונפוציוס: הנער היתום שהפך להיות הוגה הדעות שעיצב את פניה של סין עד ימינו. מבוא לחיים ותורת החיים של קונפוציוס

מועדון 27 – מיתוס או מציאות?

מה משותף לג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, קורט קוביין, איימי וויינהאוס? והאם בשביל תהילת עולם צריך למות צעיר? מיתוס מועדון 27

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: