הזכות לשוויון היא אחת מזכויות האדם והאזרח המובטחת במשטר דמוקרטי
הזכות לשוויון – הזכות של כל אדם שלא יהיה מופלה לרעה/הזכות לקבל יחס שווה, ללא הבדל דת גזע ומין, מסיבות לא מוצדקות ולא רלוונטיות. כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם וזכויתיהם. יש להתייחס באופן שוויוני לכל אדם באשר הוא אדם.
הזכות לשוויון באה לידי ביטוי ב:
1. חקיקה – תוכן החוק חייב להיות שוויוני, כדי שלא יווצר מצב שבו החוק מעניק זכויות יתר לאנשים או קבוצות מסוימות, או שולל זכויות יסוד מפרטים וקבוצות מסויומות.
2. אכיפה- יש ליישם את החוק לגבי כל בני האדם במדינה בצורה שווה (לא משנה אם הוא לא למד או כן למד,אם הוא איש שלטון או אדם פשוט – כולם שווים בפני החוק).
למרות העיקרון של שוויון בפני החוק, יש מקרים שבהם יש הצדקה לשגת מהשוויון.
הבחנה – הענקת יחס שונה לאנשים השונים זה מזה בכישורים, ביכולות, בצרכים יחודיים כאשר השוני רלוונטי לעניין/בגין סיבות מוצדקות.
אפליה פסולה – התייחסות לא שווה לאנשים בעלי תכונות דומות בצרכים דומים מסיבה מוצדקת/רלוונטית. האפליה פסולה גם אם האנשים שונים זה מזה, אולם השוני ביניהם לא רלוונטי לנושא הנדון.
העדפה מתקנת – מתן יחס מועדף לתקופה מוגבלת, שבעבר המדינה קיפחה, במטרה לצמצם את הפער בין קבוצה זו לבין שאר האוכלוסיה (זו מדיניות זמנית עד שיוצמצם הפער).
4 מרכיבים שצריכים להיות בהעדפה מתקנת:
o מדיניות של הממשלה
o הטבות לקבוצות שקופחו או הופלו בעבר
o לתקופת זמן מוגבלת
- או שיושג שוויון או שיצומצו הפערים
הבחנה | העדפה מתקנת | ||
מי ניתנת? | לפרט שהשוני רלוונטי | מס' אנשים שיש להם בעיה משותפת | |
הסיבה | צורך רלוונטי (חולשה, מחלה) | קופחו בעבר ע"י המדינה מסיבות היסטוריות או מנקודת זינוק נמוכה יותר | |
מי נותן? | זו מדיניות שהיא לא תמיד ממשלתית, יכול להיות גם רשויות השלטון וגם מוסד פולטי | תמיד מדיניות ממשלתית, ותמיד רשויות השלטון. | |
פרק זמן | זמני או קבוע (נכות זמנית) | תמיד זמני עד שיצומצם הפער | |
הבא שני טיעונים בעד ושני טיעונים נגד מדיניות של העדפה מתקנת:
בעד:
- צמצום פערים לקידום אוכלוסיה.
- ביטול דעות קדומות.
נגד:
- זוהי אפליה פסולה
- מקטינה את הרצון של בני הקבוצה הנחותה להתאמץ ולהקשיע כדי להגיע להישגים