תהליך היציאה מהחומות בירושלים הוא תהליך גיאוגרפי היסטורי שהחל בירושלים לקראת סוף המחצית הראשונה של המאה ה-19 אשר שינה כעבור כמה עשרות שנים את פני העיר לבלי הכר. בניה מחוץ לחומות העיר העתיקה שגברה משנה לשנה עד שבסוף המאה הוקפה העיר שבין החומות במערך של שכונות מגורים ומוסדות.
ביציאה אל מחוץ לחומות ובהתרחבותה הגיאוגרפית של ירושלים ניתן לראות את השפעת הפעולות האירופית. הגורמים הדתיים השונים שגילו עניין בעיר הרחיבו את אחיזתם בשטחים שמחוצה לה. עיקר גידולה של העיר היה מפעל יהודי שהרי המוסדות הנוצריים אף שיצרו פסיפס גדול ומגוון לא הרבו אוכלוסייה. הגידול באוכלוסייה היהודית היה הסיבה העיקרית לבניה מחוץ לחומות והיה היסוד העיקרי להתפשטות העירונית.
—
לקראת סוף המחצית של המאה ה-19 החל בירושלים תהליך גיאוגרפי-היסטורי ששינה כעבור כמה עשרות שנים את פני העיר לבלי הכר. החלה בנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה שגברה משנה לשנה עד שבסופה של המאה הוקפה ירושלים שבין החומות במערך שכונות מגורים ומוסדות. חלה תמורה בהתפתחות מערך הבנייה בירושלים, מחוסר התכנון הפיסי המאפיין את הבנייה שבין החומות לבנייה אירופית מתוכננת של שכונות, שבתיהן מעוצבים בסגנונות אירופיים שונים. תמורה זו, שיצרה את תשתיתה של ירושלים החדשה, עוצבה על ידי מכלול גורמים ונסיבות, היסטוריים, סוציולוגיים, גיאוגרפיים וכלכליים. אך בעיקרו של דבר היה בה הרבה מן ההמשכיות לתהליכם שהתרחשו בתוך העיר העתיקה או שכבר התקיימו על ידי גורמי חוץ ביחס לעיר העתיקה. אין כל ספק שביציאה אל מחוץ לחומות ובהתרחבותה הגיאוגרפית של ירושלים ניתן לראות את השפעת הפעילות האירופית. הגורמים הדתיים השונים שגילו עניין בעיר הרחיבו את אחיזתם בשטחים שמחוצה לה.
