מחשבת ישראל: "חטא ישראל אף שחטא ישראל הוא"- מקרי מבחן
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל
כלל "חטא ישראל אף שחטא ישראל הוא" הוא כלל חז"לי הלכתי מחייב. המשפט מייצג גישה משפחתית, לפיה גם אם יהודי בחר לעזוב את חיק היהדות, הוא תמיד יכול לחזור אליה הוא יהודי אף על פי שחטא.
א. פרשת נישואי עלמה – מופנית שאלה לרש"י לגבי זוג שהתחתן שהפכו לנוצרים בעל כורחם, ואף עדי החתונה התנצרו. האישה רוצה לחזור לחיק היהדות, ואילו הבעל לא מעוניין בכך. האם היא צריכה לקבל גט או שהנישואים בטלים? (האם היא עדיין יהודייה או לא, ולכן הטקסים היהודיים בוטלו)
- 1. היא צריכה לקבל גט
יתרון: רש"י מעביר מסר שמבחינתו הם עדיין יהודים. כלומר, גם אם יהודים התנצרו הם עדיין יתקבלו בברכה ביהדות. העברת מסר רחב.
חסרון: ככל הנראה, האישה תישאר עגונה. אין לגבר שום אינטרס לתת לה גט. אם הוא נוצרי אנוס, ייתכן והוא מפחד מהשלטונות ומפחד לבצע טקס יהודי מחשד שזה ייחשב לרעתו. אם הוא נוצרי מאמין, הוא לא ירצה לקיים את הטקס ואף ירצה שהאישה תישאר נוצריה.
- 2. היא לא צריכה, הנישואים בטלים
יתרון: האישה תוכל להשתחרר מנישואיה ולהתחיל חיים חדשים בקהילה היהודית.
חסרון: רש"י יעביר בכך מסר שיהודים שהתנצרו לא יכולים לחזור לקהילה היהודית, והתנצרותם מדירה אותם ממנה.
בתגובה לשאלה שהופנתה אליו בשו"ת, רש"י עונה שהאישה מחוייבת בקבלת גט, ומבסס את תשובתו על הכלל התלמודי, "חטא ישראל, אף שחטא ישראל הוא". בכך הוא טוען שהיסוד החשוב ביותר בהבניית היסוד הוא היסוד המשפחתי, ולא דווקא השקפת עולמו של האדם. גם אדם שהתנצר מרצונו יכול לחזור לקהילה היהודית, קל וחומר נוצרי אנוס.
ב. שו"ת הרב עובדיה יוסף – הרב עובדיה יוסף נשאל בנוגע לשאלה האם כהן שידוע שהוא מחולל שבת רשאי לעלות לבימה ולברך את ברכת הכוהנים (שנחשבת מאוד). הרב עובדיה יוסף בתשובתו מתנתק מהתשובה ההלכתית שהופיעה ב"שולחן ערוך" (של יוסף קארו), ומפריד בין משמעויות מחלל שבת ומומר. על בסיס "חטא ישראל אף שחטא ישראל הוא" הוא אומר שהאיסור על כוהנים מחוללי לשבת לשאת את ברכת נשיאת הכפיים בבית הכנסת בטל אם הם מגיעים לבית הכנסת, מתפללים ומעוניינים לשאת את הברכה. הוא טוען זאת ממספר טעמים:
- 1. הוא מכיר בכך שהמציאות ההיסטורית החברתית השתנתה, ותופעת הכוהנים מחוללי השבת הייתה נפוצה.
- 2. אם הוא יאסור על הכוהנים לבצע את התפילה, זה יגרום לאיבה ולפיצול בקהילה. כאן מתבטאת גישתו המשפחתית ביחס ליהדות, לפיה הוא לא רוצה לנתק אנשים מהקהילה, כי הם יהודים.
- 3. הוא מכיר בכך שאינו יכול לאכוף את קיום המצוות כולן.
- 4. נוסף על כך, מחוללי השבת לא עושים זאת מזדון אלא בטעות. זאת משום שהם חונכו במשפחות בהן חומרת המעשה לא ברורה.
לכן עובדיה יוסף טוען שיש להקל את העונש בקשר למחוללי השבת, ומבקש מהקהילה הדתית להעלים עין.
