מחשבת ישראל: המשפחה ואורחות החיים – ר' יהודה הלוי וספר הכוזרי

מחשבת ישראל: המשפחה ואורחות החיים – ר' יהודה הלוי וספר הכוזרי

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

ספר הכוזרי הוא  ספר שנכתב ע"י ר' יהודה הלוי (ע"ע ריה"ל), והוא מספר המלך הכוזרי (כנראה ממלכה שהתקיימה במאות 7-13 לחופי הים הכספי) שכאשר הקיץ מחלומו החליט לחפש אחר הדת האמיתית. הוא לא משתכנע ע"י הנוצרי והמוסלמי, ולבסוף פוגש חכם יהודי שנקרא חבר. כל הספר הוא מעין דיאלוג בין החבר לכוזרי. זהו ספר שנכתב כתגובה להאשמות שהופנו כלפי היהודים, ושמו הנוסף "ספר התשובות לטענות של הדת המושפלת".

החבר מספר לכוזרי שהמצוות ניתנו ממקור אלוהי, והכוזרי שואל למי הם ניתנו. החבר עונה לו שהם ניתנו לבני ישראל ונועדו להם בלבד ע"י משה, ובמשך הדורות עובדה זו התחדדה ע"י נביאיהם. הכוזרי מקשה על החבר ושואל אותו מדוע לא ניתנו המצוות לכל בני האדם. החבר מסביר לכוזרי, שעד "תקומת" העם ישראל, היה קיים "העניין האלוהי", כלומר פוטנציאל נבואי בו זכה בן אחד מכל משפחה, והוא יכול היה להפוך לנביא. כל שאר בני המשפחה היו כקליפות (לפי הטקסט), והטקסט יוצר באמצעות המטאפורה היררכיה בתוך המשפחה. טענת הליבה של הטקסט היא שהחל מדורו של בניו של יעקב, העניין האלוהי היה קיים בכל צאצאי ישראל. הוא הפסיק להתקיים אצל שאר בני האדם. רבי יהודה הלוי מייצר היררכיה בין הגרעין לקליפות, בין עם ישראל לשאר בני הדתות, הוא עם מלאכי. לכל בני העם יש פוטנציאל להפוך לנביאים, מכיוון שהם בני סגולה. כלומר, לטענתו היהדות היא עניין גנטי, תכונת העניין האלוהי, ולכן הם עם נעלה יותר משאר העמים. הטקסט מעורר התנגדות ממספר טעמים:

א.     בכך שהוא יוצר היררכיה בין בני האדם, הוא עושה את אותה הפעולה שכנגדה הוא יוצא, כשהספר נכתב על מנת להתנגד להשפלת היהודים.

ב.      הטקסט יוצר אנטגוניזם, משום שהוא מעלה טיעון מאוד בעייתי ופוגעני.

ג.      הוא לא מותיר פתח להצטרפות ליהדות, משום שהיא מועברת באמצעות גנטיקה.

ד.      אצל הקוראים המודרניים, טענותיו של ריה"ל נחשבות לגזעניות.

כמו כן, יש לזכור שהטקסט של ריה"ל מהווה פרשנות של אדם אחד בלבד, וקריאה במקורות היהודים יכולה להפריך אותו. בשמות י"ט, כאשר מוזכר הביטוי "עם סגולה" מדובר על כך שהיהודים ימשיכו ליהנות מההשגחה האלוהית רק בתנאי שיקיימו את חלקם בברית, ולכן היהדות היא ברית נרכשת שצריך להמשיך לתחזק ולא דבר מולד.

זאת ועוד, יש לזכור את הרקע הבעייתי ממנו בא ר' יהודה הלוי, תקופה של השפלות ורדיפות על רקע תיאולוגי ולכן הוא אפולוגטי.

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: