מחשבת ישראל: זהות ושייכות – סיפורו של האח דניאל

מחשבת ישראל: זהות ושייכות – סיפורו של האח דניאל

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

  1. מהי זהות?

א. מהי זהות (היבט מילולי) – זהות היא הדרך שבה אנו מגדירים את עצמנו. ההיבט המילולי של המילה כולל בתוכו ניגודיות- מחד גיסא הוא כולל את המילה "זהה", כלומר דמיון מוחלט בין דברים ושיתוף. מאידך גיסא, כלולה בו המילה "זה", שמגדירה באופן מדויק דבר מסוים השוני מדבר אחר, וכך הוא רומז לשוני וייחודיות.

ב. מהי זהות (היבט רעיוני) – הזהות של האדם מתפתחת במהלך חייו. קיים ויכוח אילו מקורות ההשפעה הם אלו שמשפיעים על האדם ועל שהותו- תהליכים אישיים או תהליכים חברתיים?

דרייקורס– לפי דרייקורס, השתייכותו של האדם לקבוצה היא המניע העיקרי שלו. אדם יכול להגדיר עצמו ולבטא עצמו רק במסגרת הקבוצה, והיא מקנה לו תפקיד בחברה, זהות וביטחון, בלעדיה הוא לא שווה. הזיקה לחברה של האדם, מעצבת את זהותו. דרייקורס אומר שללא מסגרת, שאיתה נוכל לחלוק את תלאות החיים, לא נוכל להתקדם ולהתגבר עליהם. האדם פועל בעזרת החברה ומתחבר אל האוניברסאליות והאיחוד שלה.

פרום– זהותו של אדם הינה ביטוי ל"אני" שלם, שיתקיים רק אם הוא מגשים את העצמי שבו באופן אותנטי. האדם מרגיש נחיתות וחולשה בחברה אם הוא מזייף את עצמו ולא פועל באותנטיות. הזהות מתעצבת דווקא תוך התפתחות העצמי. פרום אומר שדווקא ע"י פעילויות ספונטאנית עצמאית, שמבטאת את התחושות הטבעיות והאמיתיות שלנו, הן אלו שמקשרות אותנו אל העולם, ומקנות לנו מקום בעולם ביחס לעצמנו. האדם הוא ישות פרטיקולארית, ייחודי שפועל בעצמו ומוצא את מקומו בחברה.

  1. 2.     זהות יהודית במבחן- סיפורו של האח דניאל:

אוסוולד רופאייזן נולד בפולין בשנת 1922 להורים יהודים כיהודי לכל דבר. בשנת 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ועם פרוץ המלחמה בין רוסיה לגרמניה, נעצר רופאייזן ע"י הגסטאפו אך הצליח לברוח מהכלא. הוא הציג את עצמו כמתורגמן בתחנת המשטרה הגרמנית בעיר מיר, והחל לעבוד גם כמזכיר שם. בהיותו במיר הוא נחשף למידע חשוב, והצליח להעביר ליהודי גטו את המידע שעומדים לחסל את הגטו, ובכך הציל כ-300 יהודים.  רופאייזן נכלאט עקב הלשנה, אך שוב הצליח לברוח מהכלא ומצא מקלט במנזר. במנזר הוא החליט להתנצר, ולאחר המלחמה הצטרף למסדר הכרמליתים, מתוך מטרה לעלות לארץ בסופו של דבר. בשנת 1958 הצליח לבסוף לעלות לארץ, ועם עלייתו לארץ ביקש שבתעודת הזהות שלו, בסעיף הלאום, יהיה רשום שהוא בן הלאום היהודי, אף שהתנצר. בשנת 1962 הוא עתר לבית המשפט לאחר ששר הפנים דחה את בקשתו. בג"ץ, בסופו של דבר, לא הכיר בו כיהודי, וסעיף הלאום בתעודת הזהות שלו נותר ריק. בשנת 1970 נוספה הגדרה אובייקטיבית לחוק השבות ולהגדרה מיהו יהודי – "אדם שאינו בן דת אחרת".

טיעוני האח דניאל

–        המושג "לאום" אינו זהה עם המושג "דת", ויהודי לפי לאומיותו אינו חייב להיות יהודי גם ע"פ דתו.

–        הינו יהודי לפי ההלכה בהיותו בן להורים יהודיים.

טיעוני השופטים במשפט האח דניאל

במהלך המשפט קמו כמה דעות שונות משופטי בג"צ:

השופט זילברג – "יהודי שהתנצר הוא אינו יהודי"- משום שהוא פוגע ומתכחש לזיכרון ההיסטורי של העם היהודי. השופט זילברג מתחיל בכך שאינו קובע את החוק ע"פ ההלכה, ועם זאת הוא טוען שבסופו של דבר האח דניאל מתכחש לזיכרון ההיסטורי בעצם היותו נוצרי, כלומר הוא בוחן את ההיסטוריה ביחס ליחסי נוצרים- יהודים. הזיכרון היהודי הוא הרדיפה של הכנסיות כלפיהם לאורך הדורות והאח דניאל העביר קו על המשמעות ההיסטורית שלו ומיזג את הנצרות שרדפה את היהדות כל השנים עם היהדות, לפיו זה בלתי אפשרי.

השופט חיים כהן – השופט חיים כהן טוען כי מדינת ישראל היא מדינה מודרנית, ושזה ומחייב שינוי בדרך החשיבה. הוא שואל, האם אפשרי לסגור את שערי א"י בפניי אדם שרוצה להיות יהודי ולהשתקע בא"י? בסופו של דבר הוא עונה על כך בכך שהוא אומר שאם האדם רואה בעצמו יהודי, מצהיר שהוא יהודי ומרגיש יהודי ורוצה להשתקע בא"י, המדינה צריכה לתת לו את הזכות לשוב לארץ ישראל ולחיות כיהודי וכאזרח.

מעגלי השייכות של האח דניאל – בסיפורו של האח דניאל מעגלי השייכות השונים סותרים אחד את השני, ומקרה זה מחדד את ההבחנה כי ההשתייכות לעם היהודי מורכבת ממעגלים שונים שאינם בהכרח תלויים זה בזה. מעגלי השייכות של האח דניאל בזהותו היהודית:

  1. משפחה– אמו של דניאל היא יהודייה, ומבחינת ההלכה הוא יהודי.
  2. השקפת עולם ואורחות חיים– האח דניאל גדל במשפחה יהודית, והתחנך ע"פ ערכים יהודיים. הוא למד בבית ספר יהודי ואף היה בתנועה ציונית. אך, במקום אורח חיים יהודי קיבל על עצמו האח דניאל הנצרות. הוא אינו שותף לרעיונות היהודיים ואינו מקיים אורח חיים יהודי-דתי. הוא החליף אורח חיים זה באורח חיים נוצרי.
  3. זיכרון– האח דניאל לא הוציא את עצמו ממעגל הזיכרון היהודי, הוא חלק מהזיכרון הקולקטיבי של היהודים מהשואה. אך, בדבריו של השופט משה זילברג עולה הטענה שבחינת היסטורית ולאור יחסיי הכנסייה והיהודים לאורך ההיסטוריה- יחסים של רדיפות- לא ניתן לראות באדם המזוהה עם הנצרות כשייך לזיכרון של העם היהודי.
  4. אחריות– תחושת אחריות משותפת ומימושה כביטוי להשתייכות ליהדות: האח דניאל הציל במו ידיו, באומץ רב ובסיכון חייו יהודים רבים במהלך השואה. הוא גילה אחריות כלפי העם היהודי.
  5. מקום– ההשתייכות המבוססת על החיים בא"י כמקום משותף לבני העם היהודי: האח דניאל רצה מאוד לעלות לא"י. כמי שזיהה את עצמו כיהודי, היה לא חשוב לעלות לארץ.

 

אמנות האהבה של אריך פרום

האם אהבה היא לא רגש אלא בכלל מיומנות שאפשר לרכוש וצריך לתרגל? ספר המופת "אמנות האהבה" של אריך פרום מסביר איך לאהוב אחרים ואת עצמנו.

עוד דברים מעניינים: