מארק גרמני

מטבע 2 מארק: ווילי ברנדט, הנשר הגרמני

5 מארק: בטינה פון ארנים (אחוזת וויפרסדורף ובניינים מברלין העתיקה ברקע), שער ברנדנבורג

10 מארק: קארל פרדריך גאוס, סקסטנט – מפה המראה את הטריאנגולציה של ממלכת הנובר.

20 מארק: אנטה פון דרוסטה-הילסהוף

50 מארק: בלטזר ניומן, היכל וורזבורג(?)

100 מארק: קלרה שומן,

200 מארק: פול ארליך, מטה אסקלפיוס

500 מארק: אנה מריה סיבילה מריאן,

1000 מארק: וילהלם ויעקוב גרים, המילון הגרמני.

וילי ברנדט (מטבע 2 מארק): 1913-1992. מדינאי סוציאל-דמוקרטי גרמני. חתן פרס נובל לשלום, ראש עיריית ברלין, שר החוץ וקאנצלר גרמניה המערבית.

בשנות ה-20 לחייו היה פעיל במפלגות שמאל גרמניות ולאחר עליית הנאצים לשלטון, כאשר נאסרה פעילות מפלגות אלו, ירד לפעילות שמאל מחתרתית (במקור היה שמו הרברט ארנסט קרל פראהם אך הוא בחר בשם המחרת וילי ברנדט). ב1936 שב כסטודנט לגרמניה וסיקר כעיתונאי את מלחמת האזרחים בספרד. ב1938 נשללה אזרחותו הגרמנית והוא פנה לנורבגיה בבקשת אזרחות. בזמן כיבוש נורבגיה במלה"ע 2 נפל בשבי הגרמני אך מכיוון שהיה לבוש מדים נורווגים לא התגלתה זהותו והוא שוחרר ונמלט לשבדיה. לאחר המלחמה שב לגרמניה וב48 הושבה לו אזרחותו, אז גם החל בקריירה פוליטית כחבר בבונדסטאג מטעם מפלגת הSPD ולאחר מכן כחבר בבית הנבחרים של ברלין ב1955 כנשיא בית הנבחרים. בין השנים 1957-1966 כיהן כראש עיריית ברלין (1961) בזמן האולטימטום של חרושצ'וב ובניית חומת ברלין. הוא כיהן בתור נשיא הבונדסראט (בית הנבחרים העליון של גרמניה, 1958), כיו"ר הSPD בברלין(1958-1963) ובכלל גרמניה (1964-1987). הפסיד פעמיים בהתמודדות על תפקיד הקאנצלר ובשנת 1966 כיהן בממשלת אחדות עם הCDU כשר החוץ וסגן הקאנצלר. ב1969 זכה בבחירות והיה לקאנצלר הרביעי של מערב גרמניה וטבע את המושג "המדיניות המזרחית" ("אוסט פוליטיק") שביקשה פיוס והתקרבות עם הגוש המזרחי, וזאת מול התנגדות אופוזיציונית קשה בגרמניה. על הישגיו בקירוב לבבות עם הגוש המזרחי (הסכמים וקשרים עם פולין, צ'כוסלובקיה, ברה"מ ומזרח גרמניה) זכה ב1971 בפרס נובל לשלום. ב1974 התפטר מתפקידו בעקבות פרשיית ריגול. בשנים 1976-1992 כיהן כנשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי.

בטינה פון ארנים (5 מארק): 1785-1859. הרוזנת מארנים. סופרת גרמנית. אשתו של הסופר אכים פון ארנים ואחותו של קלמנס ברנטנו, התהילה שלה נרכשה דרך פרסום התכתבויותיה עם יוהן גיתה שהעידו על רומן בין השניים שהיה נושא למחקרים רבים ולספר "אלמוות" מאת מילן קונדרה. אולם, ישנו ספק רב באשר לאותנטיות של המכתבים שפורסמו ולמעשה מכתביו של גיתה התגלו כהרבה יותר רשמיים ובלתי-אישיים ממה שפורסם על ידה ולמעשה כך היא ניסתה לקדם עצמה.

קארל פרדריך גאוס(10 מארק): 1777-1855. מתמטיקאי, אסטרונום ופיזקאי, אחד מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים שמלבד עיסוק באלגברה, תורת המספרים, גאומטריה דיפרנציאלית ועוד פנה גם לאסטרונומיה, קוסמולוגיה וחקר האפשרות של קיום ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ (הציע לערוך שרטוט ענק של משפט פיתגורם בשטח פתוח במדבר סהרה).

סקסטנט – מכשיר מדידת זוויות אופטי המשמש כעזר ניווט ימי.

אנטה פון דרוסטה-הילסהוף (20 מארק): 1797-1848. סופרת ומשוררת גרמניה מזרם הבידרמאייר. מיצירותיה: "השנה הרוחנית" (שירה) ו"עץ היהודים" (נובלה).

בלתזר ניומן (50 מארק): 1687-1753. מהנדס וארכיטקט שפיתח סגנון בארוק שאיחד סגנונות אוסטרים, בוהמים, איטלקים וצרפתיים בכדי ליצור חלק מהמבנים המרשימים של תקופתו, בהם משכן וירצבורג (Würzburg Residence) וה- Vierzehnheiligenבבוואריה.

משכן וירצבורג: ארמון בעיר וירצבורג בגרמניה הנחשב לפאר הארכיטקטורה באותו הזמן. הוקם בן השנים 1720-1744.

קלרה שומן (100 מארק): 1819-1896. קלרה ג'וזפין וויק שומן הייתה פסנתרנית ומלחינה ואשתו של רוברט שומן שלמענו ולמען ילדיהם הקריבה את הקריירה שלה אך הייתה נערצת כחלק מתקופת הרומנטיקה הגרמנית. גידלה את שמונת ילדיהם של הזוג והתמודדה עם מחלתו הנפשית של בעלה ולאחר מותו ב1854 פעלה להפצת יצירותיו תוך שהיא קושרת קשרים עם מלחינים מפורסמים אחרים, בניהם יוהנס ברהמס, עימו ככל הנראה ניהלה גם מערכת יחסים רומנטית. בלחץ החברה דאז הצניעה את יכולת ההלחנה שלה והתמקדה בביצוע, אם כי הותירה אחריה מספר יצירות ונטען כי חלק מיצירותיו של בעלה נכתבו על ידה או בהשראתה. כל חייה עמדה בצל גברים יצירתיים כבעלה רוברט, ברהמס והכנר יוזף יואכים.

פאול ארליך (200 מארק): 1854-1915. מדען גרמני יהודי זוכה פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה (1908). עסק בתחומי ההמטולוגיה, אימונולוגיה וכימותרפיה (טובע המונח). הוא זה שחזה את התופעה האוטואימונית וקרא לה "רעלת עצמית מן הגיהנום".

מטה אסקלפיוס: סמל האל אסקלפיוס (אל הרפואה) והרפואה המודרנית (נחש כרוך סביב מקל). הנחש ככל הנראה מסמל ריפוי והתחדשות בשל יכולתו להשיל את עורו. ישנה השערה כי הסמל הופיע בעקבות שכיחות תולעים טפיליות בעור בזמנים קדומים שהוצאו בעזרת מקל ודרך סמל זה יכלו רופאים לפרסם את משלח ידם. הסמל דומה למטה הרמס ונחש הנחושת מספר במדבר.

אנה מריה סיבילה מריאן (500 מארק): 1647-1717. מאיירת מדעית שלמדה צמחים וחרקים ותרמה רבות לתחום האנטומולוגיה.

האחים (יעקוב ווילהלם) גרים (1000 מארק): (יעקוב 1785-1863, 1786-1859). מפורסמים בזכות קובץ הסיפורים "מעשיות האחים גרים" (שיצא תחת השם "אגדות לבית ולילד") – אסופת אגדות גרמניות עממיות שליקטו ופרסמו בשנים 1812-1814 (המפורסמות שבהן: סינדרלה, הנזל וגרטל, שלגיה, כיפה אדומה, החלילן מהמלין). מלבד העיסוק בפולקלור גרמני עסקו השניים גם בבלשנות, בחקר התרבות הגרמנית, השפה, משפט, דת, היסטוריה ומיתולוגיה.