פסיכולוגיה חברתית – סיכומים:חסינות בפני הפרכה
חסינות בפני הפרכה (Disconfirmation)
סטריאוטיפים תמיד זוכים להפרכה – גם בקבוצות שידועות כאינטליגנטיות יש מדי פעם טפשים. כמעט בטוח שניתקל במידע הסותר את הסטריאוטיפ, בייחוד אם הסטריאוטיפ שגוי.
אין תשובה אחת לגבי כיצד אנשים נוהגים כשהם נתקלים במידע מסוג זה ונראה כי גורמים רבים משפיעים על כך (חשיבות רגשית של הסטריאוטיפ וכו'). מה שכן ידוע הוא שאנשים לא נוטשים את הסטריאוטיפים שלהם בקלות וקיימים תהליכים רבים באמצעותם אנשים מעבדים מידע כזה. זה מעלה את אחת השאלות החשובות בנוגע לסטריאוטיפים – מדוע הם ממשיכים להתקיים גם בנוכחות מידע הסותר אותם?
ראשית, אף סטריאוטיפ לא טוען שאין שונות בהתנהגות – קבוצה עשויה להיחשב עצלנית "בממוצע", ולכן תמיד ניתן להסתכל על סתירות לסטריאוטיפ כעל תת-קטגוריות יוצאות דופן. כלומר, אנשים מתייחסים באופן שונה למידע התואם את הסטריאוטיפ מאשר למידע הסותר אותו. ניתן לעשות זאת באמצעות מספר דרכים:
- ייחוס של התנהגות תואמת סטריאוטיפ לנטיות האישיות של האדם וייחוס של התנהגות סותרת סטריאוטיפ לנסיבות חיצוניות (נדיבות של יהודי תיוחס ללחצים חברתיים אבל הישגיות של יהודי תיוחס לאופי ה"אמיתי" שלו).
- דרך נוספת לעשות זאת היא באמצעות "רמת הקידוד" (Level of Encoding) בה אנו תופסים את הסיטואציה (רמת המוחשיות/מופשטות): לדוג', אדם שמקים אדם אחר שנפל יכול להיתפס כ"סתם מקים" או כ"עוזר"/"אלטרואיסט". ככל שהתיאור הינו מוחשי יותר הוא פחות מעיד על האדם המעורב. תופעה זו מאפשרת לנו לתאר אירועים התואמים את הסטריאוטיפ שלנו במונחים מופשטים ואירועים הסותרים את הסטריאוטיפ שלנו במונחים מוחשיים.
ניסוי המדגים זאת נערך במהלך תחרויות סוסים מסורתיות באיטליה (בהן התחרות הבין-קבוצתית הינה גבוהה). במהלך הניסוי הראו לנבדקים תמונות של חברי הקבוצה שלהם או של הקבוצה המתחרה מבצעים פעולות כלשהן והם נתבקשו לתאר את מה שהם רואים. נמצא שפעולות שתאמו את האוריינטציה המקורית של הנבדק (כלומר פעולות חיוביות של הקבוצה שלו ופעולות שליליות של הקבוצה השניה) תוארו במונחים מופשטים יותר מאשר פעולות שסתרו אותה. הבדלים אלו מסייעים לאדם לראות באור חיובי יותר את הקבוצה שלו.
