תולדות האמנות – סיכום: אדריכלות הבארוק

תולדות האמנות – סיכום: אדריכלות הבארוק

תולדות האמנות – סיכומים

הכנסייה הברוקית היא כנסיה אשר נבנתה מצורות גיאומטריות מורכבות כמו אליפסה, יהלום, תלתן וכד', החלל הפנימי מאורך אך לא עמוק כך שהצופה יכול לכלול את כל החלל במבטו, על הכנסייה שולטת הכיפה ודרכה זורם האור.

החלל הפנימי דרמטי, רציף ונע דרך גומחות של מפרצים, כיפות ואומנות.

חזית הכנסייה איננה משקפת את פנים המבנה, החלוקה לקומות מטושטשת ע"י עמודי ענק החוצים את החזית לכל גובהה, מופיעים גמלונים שבורים, קשתות קטועות, קו החזית איננו אחיד.

הכנסייה בסגנון הבארוק מעוטרת בגודש של עיטורים פלסטיים  בפיסול ובציור אשר נועדו להרשים את המאמין, תוך עירוב של טכניקות ושימוש בחומרים יקרים ומבהיקים ( כמו שיש צבעוני, זהב, זכוכית, סטוקו וברונזה)

הכנסייה הברוקית משולבת בסביבה  הקרובה לה ע"י כיכר בה פיסול ומזרקות.

ז'אן לורנצ'ו ברניני 1598 1680:

האמן הבולט בבארוק האיטלקי, יצר פרויקטים רבים ברומא אשר השאירו את חותמם בעיר עד היום.

ברניני הושפע מהפיסול ההלניסטי, בפסליו עוצמה דרמתית של הבעה ותנועה, הרגע המתואר הוא שיא הדרמה, הפסלים מפותלים ויש לעקוב אחריהם ב180 מעלות.

אמנותו של ברניני מעלה את קרנה ויוקרתה של הכנסייה הקתולית.

* כנסיית סן פטרוס, 1656-67, ותיקן, רומא

(חזית, כיכר, פנים, כס פטרוס הקדוש, הבלדקינו)

את הכנסייה בנו  מספר אדריכלים, אך שמו של ברניני הוא הקשור בה ביותר.

הכנסייה מבטאת את רוח הבארוק בממדיה העצומים ובכיכר שלפניה.

הכנסייה נבנתה לראשונה כבזיליקה בימי קוסטנטינוס, האפיפיור יוליוס השני, איש הרנסנס החליט לבנותה מחדש, וכך במשך כ100 שנה עסקו אדריכלים שונים בבנייה בכנסיה, בשל אילוצים טכניים חלו בתוכנית המקורית שינויים רבים.

 חזית הכנסייה: חזית המבנה איננה אחידה וכוון שלא העזו להרסה בשל קדושתה חיפשו דרך לשנות את מראה החזית – הפתרון של ברניני היה בניית כיכר ענקית לפני הכניסה.

גבולות הכיכר מתוחמים ב228 זוגות עמודים מקורים המובילים לחזית ותפקידם:

1. לטשטש באופן אופטי את חוסר הפרופורציות של החזית

 2. לאפשר למתפללים למצוא מחסה מהגשם / שמש

הכיכר מעוצבת כך שהיא נראית כמחבקת את המאמינים, משמעות סמלית נוספת היא שהכיכר היא מרכז העולם וממנה יוצאת הבשורה / הברכה של האפיפיור המברך את המאמינים מאחד מחלונות הכנסייה.

לכיכר שלושה חלקים:

  1. טרפז- שתי שורות עמודים היוצרים צורת טרפז  ברוחבו הכנסייה והוא כולל את החלון ממנו מברך האפיפיור את המאמינים. כל שורה בנויה מארבע שורות של עמודים – שתי שורות של עמודים כפולים.
  2.  כיכר –  בנויה משתי זרועות מעוגלות, בכל זרוע ארבע שורות עמודים מקורים, במרכז אובליסק בגובה 25.37 מ', האובליסק משמש כנקודה המרכזית המרכזת את זרועות הכוכב המסורטט.
    ומסמל את ניצחון הכנסייה על האלילות.
  3. כניסה –  פתח ברוחב החזית, המהווה כניסה לכיכר ומקום החיבור אל רחובות העיר.

 

פנים הכנסייה: עיצוב הפנים הוטל על ברניני כשמטרתו הייתה ליצור מראה מרשים ביופיו, המסמל את ניצחונה ועוצמתה של הכנסייה הקתולית.

  • החופה / בלדקינו מעל קבר פטרוס: החופה מציינת את קברו של פטרוס ע"פ המסורת הנוצרית, תחת הכיפה במרכז הכנסייה. בשל גודל הכנסייה היה צורך בעיטור אשר ימשוך את עיני הצופה. החופה עשויה ברונזה, ארבעה עמודים מפותלים ומסולסלים נושאים כיסוי בצורת כתר העשוי קשתות מוזהבות, עטורים ופסלונים. מתחת לכתר תליוני ברונזה, בתוך הכתר נראית יונה בתוך עיגול מוזהב המסמל את השמש, החופה מתבלטת עקב גודלה, פארה וצבעיה הכהים על רקע פסלי השיש.
  • תפקידי החופה הם:

–          לסמל את מקום קבורתו של פטרוס

–           לסמל את ממשיכיו הארציים של פטרוס

–           סמל לניצחון הכנסייה הקתולית

* כס פטרוס הקדוש:   הכס נמצא באפסיס של הכנסייה, כס האפיפיור, אשר נחשב ליורשו של פטרוס,  ניצב מתחת לחלון ממנו חודר אור הנמשך באופן מלאכותי בקרניים המוזהבות, האור מסמל את האלוהות, במרכז החלון נראית יונה המסמלת את רוח הקודש, ומסביב מלאכים ועננים.

את הכס מחזיקים ארבעת אבות הכנסייה, אשר קפלי גלימותיהם מתנופפים כאילו רוח הקודש מרחפת בכנסייה.

במבנה הכנסייה מתבטא הלך הבארוק בעושר ובפאר, בדרמטיות והתיאטרליות, שילוב האמנויות והחומרים, הפעלת החושים והרגש של המאמין.

עוד דברים מעניינים: