היסטוריה פוליטית של זמננו: מאבקי הירושה ברוסיה לאחר מות לנין

היסטוריה פוליטית של זמננו: מאבקי הירושה ברוסיה לאחר מות לנין

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

לאחר מותו של לנין החל סטלין לייצר בריתות פוליטיות כדי לסלק את טרוצקי מהשלטון, שהצליח לקראת 25-26, ואח"כ סילק אותו מברית המועצות בכלל, ואחר כך רצח אותו במקסיקו ב-1940.

אח"כ סילק סטלין את בעלי בריתו מעמדותיהם הבכירות לטובת אנשים שהיו תחתיו. זאת הוא עשה בעזרתו (היה גם עורך פרוואדה). לאחר מכן סילק גם אותו מהשלטון.

כל האישים הללו בחיי המהפכה שילמו על תפקידיהם בחייהם. כולם נרצחו/הוצאו להורג עד 1940, יחד עם רבים אחרים – בתהליך טיהורים גדול שהחל ב-1934 בעקבות הרצחו של סרגיי קירוב, שהיה עד אז האיש החשוב במפלגה הקומוניסטית. סטלין השתמש באותו אירוע (שכנראה אורגן על ידו) כדי לטהר את השירותים החשאיים, אחרי כן את שורות המפלגה, ואחר כך את הצבא וסקטורים אחרים שראה אותם כחיוניים.

דיברנו גם על תהליך הסטליניזם – הפך למעין אב האומה הסובייטית, והתחדשותה של ברית המועצות. כלומר, ברית המועצות עברה מספר תהליכים במקביל, שמרכזם יושב סטלין כאיש פוליטי ששולט בכל המערכת ומשנה אותה ממספר בחינות.

יש אנשים שמסכמים את התקופה לחלוטין לשלילה, ויש הטוענים שברית המועצות לא הייתה מסוגלת להחזיק מעמד בפני גרמניה במלחמת העולם השנייה בלעדיה, בגלל המודרניזציה והיכולות שפותחו בשנות ה-20 וה-30, ובין היתר גם בגלל חיסול האופוזיציות הפנימיות, והעלאת המשמעת הפנימית בחברה הסובייטית. לא נכנס לשיפוטים ערכיים, אך ברור שמי שרואה את המאורעות ברוסיה הבולשביקית בתקופה זו, ניצב בפני שאלות קשות, שקשה להעריך את תוקפן ההיסטורי, באיזה מידה אירועים אלה השפיעו על העתיד.

לדוגמא, הרפורמות בחינוך – החל מקרוא וכתוב ועד להשכלה גבוהה, ויצירת עוצמה מדעית ללא תקדים באותו מקום – ללא ספק התשתית להפיכתה למעצמה מדעית עצמאית. פיתחה מחקר בכוח גרעיני משל עצמה. הדבר שינה את ההיסטוריה של העולם אחרי מלחמת העולם השנייה, למעשה אפשר את קיום המלחמה הקרה – לשם כך היו צריכות להיות שתי מעצמות בעלות כוח יחסית שווה. אומנם ברור שלארצות הברית היתה יכולת צבאית עדיפה ביותר בשנות ה-50-60, אך לרוסיה הייה מספיק כוח הרס כדי שלא ירצו לפתוח במלחמה גרעינית עמה. בארצות הברית רצו לעשות מלחמה עם רוסיה סביב פרשת ברלין (48) וסביב פרשת קובה (62), שם כמעט הצליחו לשכנע את קנדי לפתוח במלחמה נגד רוסיה – ידעו שיש להם עליונות, אך שלצד הרוסי יש מספיק כוח הרס כדי שלא יהיה כדאי לעשות זאת.

הדבר מראה מה הצליחו הבולשביקים לחולל בברית המועצות.

שאלה נוספת: באיזו מידה הסטליניזם הוא המצאתו של סטלין, או פרי מורשתו של לנין?

יתכן שסטאלין, שממילא דגל בסוציאליזם, ועשה הכל כדי לבצר זאת – עשה זאת בגלל מינכן שם היה ניסיון לבודד את ברית המועצות, וזאת עוד אחרי ששבר את המדיניות הקודמת, שראתה בפשיזם מעין "שירת הברבור" של הקפיטליזם שהולך למות. חשבו שצריך להתמקד בסוציאל-דמוקרטיים שמשתפים פעולה עם הקפיטליסטים ולהילחם בהם. אך ב-35 הבינו שהפשיזם מסוכן מעאוד, פתחו במדיניות של "חזית עממית" (שהייתה בספרד, צרפת וצ'ילה), במקומות בהם הקומוניסטים היו מוכנים להיכנס לחזית יחד עם כל הכוחות האנטי-פשיסטים, כולל הדמוקרטיים – כלומר שיתפו איתם פעולה, ואילו המערב ענה להם עם מינכן, שהשפיל את הרוסים.

(בהערת אגב, אפשר להגיד גם לגבי צ'מברליין שכל הכניעה במינכן לא הייתה ממש באשמתו. לא מספרים שצ'רצ'יל הוא שלמעשה אישר את הקיצוץ של בריטניה בתקציב הביטחון, כי לא העריכו נכונה את ההתעצמות של הכוחות הפשיסטים. לעומתו, צ'מברליין היה זה שגייס צבא בפעם הראשונה בימי שלום מאז ימי המלך ארתור (מזמן).)