מבוא להיסטוריה עולמית: המהפכה החקלאית ומהפכות בהיסטוריה

מבוא להיסטוריה עולמית: המהפכה החקלאית ומהפכות בהיסטוריה

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

אירוע שנוי במחלוקת

  • ·         האם המהפכה החקלאית הייתה דבר טוב או רע לאדם: מחלקות בין אסון לבין שגשוג. החסרון: ניכור, דאגנות, רכושנות, חיים קשים הרבה יותר. התשובה תלויה באידיאולוגיה של הפרשן.
  • ·         הייתה מהפכה בלתי הפיכה: אי אפשר לחזור אחורה, בעיקר בגלל הגידול הדמוגרפי.
  • ·         צורך בסדר פוליטי חדש – שאלה חדשה שעלתה: איך לסדר סדר פוליטי-כלכלי עם בעיות המהפכה.

גידול אדיר בכח של האנושות

  • ·         גם בשליטה בבעלי חיים ובטכנולוגיה/כלים.
  • ·         המהפכה החקלאית מאפשרת יצירת שיתוף פעולה ארוך טווח של הרבה יותר אנשים: נוצרות מסגרות השולטות באלפי ומיליוני בני אדם. הלקטים ציידים שיתפו פעולה במסגרות של עשרות בודדות ולעיתים, מאות בודדות של בני אדם.
  • ·         שיתוף פעולה – הכח של בני האדם בהיסטוריה: הכוח האמיתי של בני האדם היא היכולת לשתף פעולה במספרים גדולים (נכון גם טרם המהפכה החקלאית).
  • השליטה ע"י חוג מצומצם: מספר אנשים מצומצם שיודעים לשתף פעולה שולטים בהמוני בני אדם שלא יודעים לשתף פעולה.

–          דוג' הספרטנים והאלותים.

–          במאה ה-20: עשרות אלפי בריטים שולטים ב-250 מיליון הודים.

  • עקרון הפרד ומשול: המפתח להגיע לכל מערכות השליטה בהיסטוריה הוא להפריד את מי שאתה רוצה.
  • מהפכות בהיסטוריה – מונעות ע"י חוג מצומצם: בד"כ לא ע"י המוני העם שמתקומם. מי שמבצע מהפכה זה מיעוט קטן שיודע לגייס את העם לטובתו

–          לדוג' המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב 1917 שהונהגה ע"י פחות מ1%.

–          לדוג' יחידות צבאיות של 1000 אנשים שעושים מהפכות.

  •  מערכות שיתוף פעולה כוללת שיתוף פעולה בכפייה: לעיתים גם בניצול, כפייה, אלימות וכד'. שיתוף פעולה איום ונורא אבל שיתוף פעולה.

–          גם בית כלא ומחנה ריכוז הם מנגנונים של שיתוף פעולה.

–          שימפנזים מסוגלים לעשות טווח אבל לא מסוגלים לעשות מחנות ריכוז.

  • בהיסטוריה הגדול של מערכות השת"פ הולך ועולה: 9000 לפנה"ס ביריחו כ1000 איש. ב-200 לפנה"ס בסין (אימפריית צ'ין), וברומא עשרות מיליונים.

תיאוריות המסבירות את צמיחת החברה האנושית:

  • מה הכשיר את ההומו-ספיינס לחיות בחברות של אלפי ומיליוני בני אדם אחרים במסגרות של שיתוף פעולה?
  • הגישה הנאיבית לצמיחת החברות האנושיות: העלייה הגודל של שיתוף הפעולה האנושית היו תוצר ישיר, פשוט ובלתי נמנע של הגידול במזון. תהליך דטרמיניסטי המייצר את הממלכות והאימפריות.

–         גידול במזון => מאפשר להקים ולממן מומחים ברוקרטיים =>                   []

–          גידול במזון=> גידול דמוגרפי => בעיות ועלויות קריטיות חדשות =>         V

–          ממלכות ואימפריות פותרות את הבעיות החדשות בזכות מנגנונים בירוקרטיים.

  • התיאוריה לא עונה על השאלה המרכזית: לא מדובר בתהליך דטרמיניסטי. עודפי מזון הם תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק לקיומם של ממלכות. כדי לשתף פעולה בסדרי גודל כאלו צריך משהו יותר מעודפי מזון.
  • מסגרות טבעיות קטנות: משפחות, חמולות, וקהילות קטנות של עד 150 איש, הם אינסטינקט טבעי של בני אדם.

–          הגנטיקה היא לא הסיבה למה שמאפשר לבני האדם לחיות במשותף בסדרי גודל אדירים: שום דבר ב-DNA האנושי לא גורם לבני האדם לשתף פעולה עם מיליונים מהם. לא יכול להיות שזה תהליך אבולוציוני-ביולוגי (זמן קצר מדי למהפכה כזו).

מבוא להיסטוריה עולמית: המהפכה החקלאית ומהפכות בהיסטוריה

איך דמוקרטיות מתות (ולמה)?

למה ספר שדיבר על כך שדמוקרטיות לא חייבות לקרוס אלא יכולות פשוט לדעוך עורר מהומה כל כך רבה בארה"ב? על "איך דמוקרטיות מתות" והשפעתו

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: