"מדינת היהודים" \ הרצל – סיכום
מדינת היהודים של הרצל הוא ספר רווי פרטים אשר מהווים פרוגראמה, תכנונים יבשים לחזון הציוני של הרצל. בפרק המבוא הרצל מציג עמדה תיאורטית כלפי הפתרון ליהודים באופן כולל, והפרק האחרון מתאר את מה שיהיה במדינה היהודית לכשתקום. ב"מדינת היהודים" הרצל רואה את בעיית היהודים, ככזו שנתקעו אי שם עם ההיסטוריה, בזמן ששאר האומות ושאר העולם מתפתח. היהודים ברוב אירופה נשארים בגטאות שלהם, למעט קבוצות קטנות שרוח ההשכלה הגיעה אליהם. מטרתו של הרצל בכתיבת "מדינת היהודים" היא להחזיר את היהודים למסלול ההיסטורי. נראה כי הרצל מדבר במובן של אוניברסאליזם מובהק. הפיתרון ליהודים לפי הרצל הוא פיתרון אוניברסאלי שעל עמי העולם לקבלו ולהבינו. זוהי לאומיות במונחים הליברלים אוניברסאליים. גם ללאום היהודי מגיעה מדינה ועל מדינות העולם לקבל זאת.
הנחות יסוד של הרצל המשתמעות מ-"מדינת היהודים"
- הפיתרון של מדינת היהודים הוא פיתרון מדיני, לא מלחמתי.
- הצידוק ללאומיות היהודית אותו מעלה (ליברלית אוניברסאלית) הוא צידוק ליברלי אוניברסאלי.
בפרק האחרון והמעניין של מדינת היהודים מתאר הרצל את המדינה העתידית, להרצל מודל ברור אותו רואה לנגד עיניו. הוא מסתכל על בריטניה, והיא המודל שלו. שמרנות ורפובליקניזם מתון. הוא מדבר במונחים של זמנו מן הסתם מונחים של זמננו, לא ניתנים להשוואה לדבריו. לגבי התקשורת בין התושבים במדינת היהודים שתקום, הרצל מעוניין בכך שכל אחד יביא את התרבות שלו ואת השפה שלו למדינה שתקום. " האמונה מלכדת אותנו, המדע עושה אותנו חופשיים" משפט חשוב מאוד, אותו אומר הרצל בהקשר להאם המדינה שתקום תהיה תיאוקרטיה- שלטון דת. הוא מתכוון לכך שחופש דת יהיה בגבולות בית הכנסת ולא מחוצה לו.
מלבד "מדינת היהודים" כתב הרצל גם את ספרו המפורסם אלטנוילנד. כמובן שאחד הדברים המרכזיים באישיותו של הרצל היה העובדה כי הוא לא הסתפק רק בכתיבה וחתר להוציא לפועל את רעיום מדינת היהודים שלו על ידי גיבוש התנועה הציונית כתנועה לאומית של העם היהודי, כינוס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל וכן פעילות דיפלומטית ענפה על מנת לנסות ולהגשים את הרעיונות שאותם הציג ב"מדינת היהודים" ואלטנוילנד.
–
