בנוסף ל"מדינת היהודים" כותב הרצל רומן אוטופי, בו ממחיש חלק מהרעיונות אותם ממחיש כבר בספר הראשון. הרומן נקרא "אלטנוילנד"- ארץ ישנה חדשה. אלטנוילנד מספר על בחור צעיר שקץ בחייו, הוא פוגש באדם עשיר, אשר לוקח אותו למסע בים הדרומי. כאן הוא בעצם מתאר את ריקבונה של יהדות אוסטריה. הם נחים בנמל יפו, שם רואים שממה, לאחר שנה במסע חזרה, הם עוצרים ביפו וההבדל הוא שכעת קמה מדינת היהודים. שם הם עורכים מסע המסתיים בירושלים. בירושלים הוא מתאר אירוע המתרחש בפארק (עם עצים, דשא, סנאים, ילדים משחקים) שליד הפרלמנט המקומי. זהו תיאור מדויק של לונדון. הוא רואה בעיני רוחו את לונדון וכך רוצה להיות. אלטנוילנד ממצב את הרצל לא רק כיזם, אלא גם כנביא של איך תיראה המדינה. בהרצל היו אמנם עוד כמה מרכיבים נוסף על היותו "נביא". הוא צריך תשתית פוליטית ועל כן מייסד ב1897 את הקונגרס בבאזל- "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים", פרויקט בו שיחק הרצל תפקיד משמעותי. שנה לאחר מכן, ב1898 הרצל מייסד את בנק להסתדרות הציונית, שהוא מעין תשתית כספית, ולאחר מכן מייסד את קק"ל. החיבור בין רעיונות אוטופיים, ארגון פוליטי, מקורות כספיים, ויצירת מסגרת בינלאומית תומכת, בעצם מהווה את המכלול של הרצל, ואכן הוא דמות די ייחודית ברעיונות הציוניים של אותו התקופה. מקומו בסיפור הוא משמעותי, כיוון שהוא מהווה את הכול.
–
