מישל פוקו – מושגים מרכזיים וסיכום חיבורים חשובים

המאמר הוא סיכום של ספר,  רעיונותיו המרכזיים.  פוקו התנגד לתיוג, הוא משפיע בתחומים רבים כגון: אמנות, ציור, פיסול וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. פוקו מביא חשיבה אחרת, פוסט מודרנית.

מודרניות ופוסט מודרניות –

מרקס, וובר ופרסונס ניסו להבין את תהליכי המודרנה, התפתחות ליניארית של האדם, התקדמות לקראת משהו. המכנה המשותף של הפרדיגמות הוא האמונה במדע, שחרור האדם וכו', זוהי מעין הנחת בסיס סמויה איתה הם פועלים.

מלחמת העולם השנייה גרמה לאיבוד האמונה במדע וברציונאליות, הנאצים היו מאוד מאורגנים ורציונאליים וזה הוביל לטבח עם אכזרי ורחב היקף. אנשים מתחילים בתקופה זו לערער על ההנחות המודרניות. הפוסט המודרניות יוצאת כנגד החשיבה הליניארית, אין אמונה במדע, אנשים מפסיקים להאמין באמת אחת ואין כלים לדעת מהי האמת הנכונה, האדם ממושמע מתמיד.

פוקו לא חוקר מעמדות, דרכי התנהלות וכו', הוא שואל שאלות לגבי שיח, ידע וכוח.

שיח מיני וכוח

המאמר הוא סיכום של ספר,  רעיונותיו המרכזיים.  פוקו התנגד לתיוג, הוא משפיע בתחומים רבים כגון: אמנות, ציור, פיסול וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. פוקו מביא חשיבה אחרת, פוסט מודרנית.

מודרניות ופוסט מודרניות –

מרקס, וובר ופרסונס ניסו להבין את תהליכי המודרנה, התפתחות ליניארית של האדם, התקדמות לקראת משהו. המכנה המשותף של הפרדיגמות הוא האמונה במדע, שחרור האדם וכו', זוהי מעין הנחת בסיס סמויה איתה הם פועלים.

מלחמת העולם השנייה גרמה לאיבוד האמונה במדע וברציונאליות, הנאצים היו מאוד מאורגנים ורציונאליים וזה הוביל לטבח עם אכזרי ורחב היקף. אנשים מתחילים בתקופה זו לערער על ההנחות המודרניות. הפוסט המודרניות יוצאת כנגד החשיבה הליניארית, אין אמונה במדע, אנשים מפסיקים להאמין באמת אחת ואין כלים לדעת מהי האמת הנכונה, האדם ממושמע מתמיד.

פוקו לא חוקר מעמדות, דרכי התנהלות וכו', הוא שואל שאלות לגבי שיח, ידע וכוח.

שיח, ידע וכוח –

בחברה תחומי ידע רבים, פוקו שואל כיצד הידע נמצא ונשלט, לדעתו כל הידע הוא תוצאה של יחסי כוח מסוימים.

שיח – מה שמדברים עליו, תחומים שונים בחברה, קיימים שיחים שונים הנשלטים על ידי מוסדות חברתיים שונים (דברים שמתמסדים בחברה). הכוח לא מרוכז במקום אחד, בכל שיח הכוח הוא אצל אנשים שונים.

פוקו עסק בעיקר בשיח על מיניות, פסיכולוגיה וענישה בחברה.

דוגמא – השיח על חלוקת ירושלים, לעיתים הנושא הוא טאבו ולעיתים לא, יש תקופות שלגיטימי לדבר על זה ויש שלא. הטאבו בחברה משתנה.

שיח על הענישה – לפני 200 שנה אנשים היו נסקלים באבנים על רצח או מועלים למוקד במטרה להגן על החברה מענישים את גופו של הרוצח. כיום אדם נכנס לכלא, בך יש רעיון כפול, הגנה על החברה ותיקון עצמי של הפושע, מנסים לשלוט בנפשו.

שיח על הפסיכולוגיה – פוקו טוען שאיך שאנחנו תופסים את עצמנו ביחס לעולם מאוד השתנה, המושגים הפסיכולוגיים מאוד נפוצים בחברה כיום, פוקו טוען שחשיבה זו לא התקיימה בממדים אלו עד שפרויד הגיע, אנשים לא חשבו על עצמם במושגים הללו.

כינון הסובייקט –

סובייקט הוא היחיד, כל אחד מאיתנו. כינונו הוא כיצד נוצרה החשיבה שלנו. פוקו טוען כי צורות החשיבה שלנו שונות, הן מצטלבות ובאות לידי ביטוי בכל אחד מאיתנו בצורה שונה, החשיבה מתעצבת לפי השילוב של מה שלמדנו מכל שיח ושיח.

פוקו לא מדבר על היחיד עצמו, מבחינתו היחיד הוא תוצאת השילוב הזה, האנשים הם צינורות עוצמה ומכיוון שכולנו בשיח אין קבוצה אחת ששולטת בו.

במקום לחקור את האדם יש לחקור את מה שיצר אותו, השיח. בחברה המודרנית האדם יותר ממושמע כיוון שיש מומחים בשיחים שונים, זה לא היה קיים בעבר.

האנשים עם הידע הם בעלי הכוח, הם אלו שיוצרים את השיח ומושפעים ממנו. האדם יותר ממושמע כיום כיוון שיש לנו יותר קטגוריות ודרכים למיין אנשים ודברים, יצרנו עולם של תיוגים חברתיים. יש לנו קטגוריות חשיבה מסוימות על העולם.

הכוח מתגלה דרך התנגדות, כיוון שהוא בכל מקום החשיבה מבטאת יחסי כוח ולכן הוא יתגלה כאשר ננסה להתנגד. פוקו חוקר כמעט תמיד סוטים, הוא עצמו הומו מה שנחשב היה לסטייה.

תולדות המיניות –

המאמר יוצא כנגד החשיבה בזמנו, היפותזת הדיכוי, דיכוי המיניות האנושית על ידי הכנסייה שרדפה את ההנאה מהמין בתקופת המאה ה18 והלאה. פוקו טוען שתופעה זו רק עודדה יותר צורות של מיניות בחברה. השיח על המיניות נשלט בחברות המערביות על ידי הכנסייה, החוק האזרחי והנורמות המקובלות, בעיקר דיברו על נישואין. במאה ה19 מתחיל תהליך מדיקליזציה, קטלוג רפואי, מתפתח שיח רפואי שהוא חלק ממעבר האמונה למדע, הרופאים מתחילים להיכנס לכל מיני תחומים. בעקבות ניתוח הנכון/לא נכון מתחילות להיווצר פתולוגיות, יציאה כנגד מיניות לא פרודוקטיבית (בהודו למשל ניכרה התמקדות בקמה סוטרא), המין הוא כאובייקט מחקרי ובהכרח יש מומחים שקובעים מה לא בסדר, זה הופך לפתולוגיה ומתחיל תהליך משטור המיניות.

במיניות, הרופאים הם שפיתחו את החשיבה על מיניות אך פוקו טוען שהחשיבה שלנו קיבלה את הכנון/לא נכון. הפיקוח על המיניות הוא חיצוני (רופאים, פסיכיאטרים וכו') ופנימי (בעקבות כינון הסובייקט), אדם לעצמו.

טענת פוקו היא שהעיסוק במיניות יצר ריבוי של הצורות המיניות והתרחבות השיח על המיניות כיוון שעל פי פוקו עונג מגיע מ:

1. פיקוח של אדם על אנשים אחרים, הפעלת כוח ופיקוח עליהם
2. התחמקות מכוח זה.

ביקורת –

1. בגלל שהעוצמה נמצאת בשיחים שונים זה בעייתי בתור כלי לניתוח, כיוון שאי אפשר לראות באותו שיח מי שולט, קשה להבין מי מפעיל את העוצמה.
2. עד כמה אדם יכול לחשוב מחוץ לשיח? הוא לא מדבר כלל על כיצד אדם יכול לשבור את מעגל הצטלבות השיחים.