מבוא לסוציולוגיה: סטייה
ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
- סטייה היא התנהגות החורגת מן הנורמות המקובלות בחברה נתונה.
חשוב מאוד: כשאנחנו מדברים על סטייה בסוציולוגיה אנחנו לא מגדירים אותה ככזו אלא מתארים את האופן בו החברה רואה את ההתנהגות! בכך שונה הסוציולוגיה מהפסיכולוגיה.
אנחנו לא מדברים על מה שאנחנו מגדירים כסטייה, אלא כמה שהחברה הרלוונטית מגדירה כסטייה. אנחנו לא מפעילים שיפוט סוציולוגי, אנחנו מתייחסים לשיפוט החברתי שהחברה מפעילה.
כשגופמן מדבר על סטייה הוא מדבר על נכות או מחלה – ואף אחד לא רוצה לטעון שזה דבר רע. אבל העובדה שהם חורגים מהנורמה גורמת להם לשלם מחירים מסוימים וכסוציולוגים אנחנו מתעניינים במנגנונים החברתיים שמופעלים על אותם אנשים.
- סטייה היא יחסית בזמן, במקום, בתרבות ובמיקום חברתי – אנחנו מתעניינים בפעולה מסוימת בסיטואציה מסוימת בחברה מסוימת שתיחשב כסטייה. אם שני אנשים עושים את אותה פעולה, פעולתו של אחד תיחשב נורמלית ושל האחר כסוטה בסיטואציה מסוימת. סטייה היא לא תכונה אימננטית של הפעולה, היא לא תכונה אימננטית של הסוטה. היא יחסית בזמן – מה שיחשב בתקופה אחת ראוי ונורמטיבי עשוי להיחשב בתקופה אחרת בעייתי וסוטה (למשל לבישת מכנסיים על ידי נשים). יש התנהגות שבמקום מסוים תיחשב נורמלית ובמקום אחר תיחשב סוטה (לדוגמה להיות עירום בבית ולהיות עירום בחברה).
סטייה היא יחסיות לתרבות – התקרבות ללב הטענה – דברים שהם תקינים לגמרי ונורמטיבים לגמרי בתרבות אחת עשויים להיחשב סוטים לחלוטין בתרבות אחרת (זה נע כמובן על רצף של זמן). לדוג' אכילת כלבים, חבישת כובע שטריימל בקיץ ועוד דוגמאות להתנהגויות שנחשבות למקובלות בחברה או תרבות אחת אבל לא באחרת.
סטייה תלויה בין היתר במיקום חברתי – דוגמא: כשילד ברמת אביב נתפס גונב מסטיקים במכולת יגידו שהוא שובב ישלחו אותו הביתה ויגידו שהוא לא יעשה את זה יותר, לעומת ילד משכונת מצוקה שיגנוב יפתחו לו תיק במשפחה ויתפסו אותו כעבריין צעיר. המיקום בחברה של עושה הפעולה משפיע על ההתייחסות שלנו לפעולה שלו.
בהקשר של הסטייה תמיד נשאל – למי יש את הכוח להעניש ולהגדיר?
סטייה על הפי הגישה הפונקציונליסטית
סטייה על פי הגישה האינטראקציונית
סטייה על פי גישת ההבניה החברתית
