ישים תיאורטיים הם מושגים הנכללים בתיאוריה מדעית אך אינם ניתנים לצפייה ישירה ואין עדות אמפירית לקיומם ועם זאת נעשה בהם שימוש בכדי לתאר, להסביר או לחזות ממצאים אמפיריים. דוגמא ליש תיאורטי היא מושג ה"תת מודע" בפסיכואנליזה שמשמש בכדי להסביר תופעות נפשיות שונות אך אין כל עדות ישירה לקיומו. דוגמאות נוספות יכולות להיות אלקטרון, שדה מגנטי, פוטונים, קוואנטים וכו'.
עמדה ריאליסטית ביחס לישים תיאורטיים גורסת כי אותם מושגים הנכללים בתיאוריה המדעית קיימים קיום ממשי שקיומו אינו שונה ממה שניתן לתפיסה באמצעים אמפיריים. הריאליזם למעשה מיחס למדע ערך אמת וטוען כי המושגים המשמשים את התיאוריות ונמצאו מאוששים הם בגדר אמת ממשית. מנגד, גישה אנטי-ריאליסטית או אינסטרומנטלית אינה רואה בישים התיאורטיים כבעלי קיום ממשי, או שלפחות אינה מוצאת רלוונטיות לשאלה מפאת חוסר היכולת לענות עליה. בגישה כזו משמשים הישים התיאורטיים רק כעזרים לתיאור, הסבר וחיזוי תופעות אמפיריות, וקיומם הוא רק במסגרת התיאוריה. במילים אחרות טוענת הגישה האנטי-ריאליסטית כי למדע אין ערך אמת אלא ערך פונקציונלי בלבד, והוא אינו קובע קביעות אמיתיות לגבי המציאות והישים התיאורטים הם בגדר מכשירים היפותטיים שמאפשרים לו לבאר יחסים ותמורות במציאות האמפירית הממשית.
טענה אחת כנגד הריאליזם גורסת כי אי היכולת לאפיין בצורה מוגדרת את הישים התיאורטיים למעשה שוללת מהם את ערך האמת, שכן אין פסוק מוגדר שניתן לטעון לגביו אם הוא אמיתי או שקרי. כך התיאוריה היא למעשה מכשיר ("קופסה שחורה") שאינו אמיתי או שקרי וערכו נמדד באופן עקיף דרך האמת או השקר של החיזויים שהוא מעמיד. מנגד משיב המפל כי ניתן לעשות שימוש מדויק במושג גם אם לא הוגדר במלואו. במילים אחרות, הרלוונטיות והדיוק של הישים התיאורטיים על אף עמימותם באים כנגד הדרישה להתייחס אליהם כאל מושגים סמליים בלבד.
טענה שנייה מתייחסת לאי-היכולת להוכיח באופן סופי תיאוריות, ולפיכך גם לא ניתן לדבר על המושגים שנכללים בהן כעל קיימים או לא. אם תיאוריה הייתה נקבעת כאמיתית (ולא רק מאוששת) אזי גם המושגים בתוכה היו לכאלו, אך זהו לא המצב, והמושגים אינם נחשבים לאמת. לכך משיב המפל כי אמנם זה נכון, אך זהו מצבה הכללי של הידיעה האמפירית כולה, ולמעשה קבלת התיאוריה כמאוששת משמעה קבלת גם רכיביה באותו האופן.
טענה שלישית היא ששאלת קיומם של הישים התיאורטיים למעשה אינה שאלה מדעית, כי היא אינה בחינה. אין דרך לבדוק את קיומם של הישים בצורה אמפירית, ולפיכך נטען כי מה שלא ניתן לדבר עליו, אודותיו יש לשתוק ולא לדבר על ישים תיאורטיים כעל ישים גשמיים. לכך משיב המפל כי הגבלה למה שכן "ניתן לדבר עליו", דהיינו רק מה שמהתחום האמפירי, תגביל את המדע, וכי ניתן להעמיק את הידע המדעי דרך ניסוח ישים תיאורטיים שיעמדו ביסוד תופעות רחבות יותר מביטוין האמפירי בלבד. למעשה הישים התיאורטיים הכרחיים לשם ניסוח עקרונות כלליים.
