קאנט: ביקורת התבונה הטהורה – כללי
הפילוסופיה של העת החדשה – סיכומים
למעשה יש 3 גרסאות לביקורת התבונה הטהורה של קאנט:
יש שתי מהדורות לספר עצמו. הסיבה לכך היא להדגיש את ההבדל בינו לבין הגישה הסובייקטיבית של ברקלי.
קאנט כתב גם את "הקדמות לכל מטאפיזיקה שתהא בעתיד" – ספר שבו מתוצמצתים כל רעיונות ביקורת התבונה הטהורה.
המהדורה הראשונה של ביקורת התבונה הטהורה פורסמה ב1781, אנחנו נעסוק להלן במהדורה השנייה (שמכילה גם את ההקדמה מהמהדורה הראשונה),
נעסוק בחצי הראשון של ביקורת התבונה הטהורה בלבד (עד עמוד 140), שם יש עיסוק בנושאים:
- אסתטיקה
- דיאלקטיקה
- אנליטיקה של העקרונות
- אנליטיקה של המושגים
- תורת המתודה
ספרות משנית:
אלן ווד: קאנט. רסלינג, 2006 (מתורגם).
בובר: עמנואל קאנט.
ירמיהו יובל: קאנט והמטאפיסיקה.
עיקרי השיטה של קאנט בביקורת התבונה הטהורה (מצויים בהקדמות)
- פילוסופיה ביקורתית:
קאנט טוען שהרוח האנושית מטילה עלינו משימות לתפוס את המכלול, לגלות את הסיבות הראשונות. השאיפה לנסות להבין את הדברים האלו היא טבעית, אך יש דברים שבלתי אפשרי לדעת.
- המהפכה הקופרניקית:
בהקדמה מופיעה הקביעה שהוא מקבל את זה שההגדרה של אמת תהייה לפי התאמה למושאים (תורה של אמת כהתאמה). אך עלינו להבין שאנחנו הם אלה שכוננו את המושאים של עצמנו.
המהפכה הקופרניקאית היא אלמנט חשוב מאוד אצל קאנט, תמיד כדאי לחשוב איך כל דבר מתקשר אליה.
יש התנגשות בין שני הסעיפים האלו – אם אני זה שכונן את כל המושאים, מדוע יש דברים שאני לא יכול לדעת?
- דבר כשלעצמו/תופעות
הבחנה שפותרת באופן חלקי את המתח בין שני הסעיפים הראשונים.
קאנט מבחין בין עולם תופעות ובין "דבר כשלעצמו", שהוא "אני" פנימי שמכונן את העולם. אנחנו חשופים רק לעולם התופעות ואל הדבר כשלעצמו אין לנו נגישות. הסתכלות אחת מציינת את הדבר כשלעצמו בתור קו הגבול של התופעות.
ביקורות על קאנט בנושא:
- הדבר כלעצמו הוא מושג ריק
- אם אחנו חשופים רק לעולם התופעות, איך אפשר לדעת שקיים דבר כשלעצמו?
- החלוקה לפקולטות (כשרים/יכולות של ההכרה): הסתכלות/כח מדמה/ שכל/ תבונה.
- תכליתה של הפילוסופיה: המוסר
