יש טענה כי הפרלמנטים נחלשים
הפרלמנט הוא מרכזי מאוד בדמוקרטיה. הפרלמנט הוא המרכיב המוסדי המרכזי שמייצג את הציבור בכללו. הטענה היא שהירידה בכוחו של הפרלמנט נובעת מזה שהמפלגות הממושמעות לא מאפשרות לחבר הפרלמנט לבקר או לפעול נגד הממשלה. הרשות המבצעת מחזיקה בידיה יותר עוצמה ומידע מאשר הרשות שאמורה לבקר אותה. מרכז קביעת המדיניות זו הרשות המבצעת והבירוקרטיה. גם תהליך הגלובליזציה מחליש את הפרלמנטים. ככל שהמדינה גדלה והפכה למורכבת יותר וככל שתהליכי הגלובליזציה מתפשטים, כך הפרלמנטים נחלשים.
מנגד אומרים שלא ניתן להתייחס לנקודת השיא של הפרלמנטים כנקודה שממנה ניתן לספור. נקודת השיא היא במאה ה-19 כאשר עדיין לא היתה זכות בחירה. המדינה היתה גוף קטן וקומפקטי והפרלמנט היה גוף משפיע ביותר. אין טעם להתייחס לנקודת שיא כמשהו שמציין את האידיאל הפרלמנטארי אלא יש להסתכל בעיניים מפוקחות.
מבחינות מסוימות הפרלמנטים היום הם אפילו יותר אפקטיביים משום שיש היום ביטוי גדול יותר של ייצוגיות. הפרלמנטים מבינים שהם צריכים לשפר את תפקודם והם מנסים לגייס משאבים ויכולות ע"מ לפקח. הפרלמנטים לא נמצאים בשיאם אך הם מסתגלים לתנאים המשתנים והם עדיין חשובים. הם מסגלים כל מיני טכניקות שמאפשרות לחזק פנים מסוימים.
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
טענה נפוצה – הפרלמנטים נחלשים – מדוע זה צריך להיות נושא מרכזי וחשוב? ובכן, הפרלמנט הוא מרכזי ביותר בדמוקרטיה. הפרלמנט הוא המרכיב המוסדי המרכזי בדמוקרטיה. הוא זה אשר מייצג את הציבור בכללותו.
מדוע זה קורה?
הירידה הזו נובעת מכך שהמפלגות הממושמעות לא מאפשרות לחברי הפרלמנט לפעול כנגד הממשלה באופן מהותי, מאחר והרשות המבצעת מחזיקה הרבה יותר עוצמה ומידע – הפרלמנטים הפכו יותר חלשים, ככל שהמדינה הפכה ליותר מורכבת. אלמנט נוסף – הגלובליזציה החלישה את הפרלמנטרים – שיתוף פעולה בין-פרלמנטריים הוא בעייתי. שיתוף פעולה בין נציגי רשויות מבצעות הוא הרבה יותר אפקטיבי.
טענת הנגד – 1) אי אפשר להתייחס לנקודת השיא של הפרלמנטים כאל הנקודה הטובה, שביחס אליה צריך לשפוט את הפרלמנטים כיום. במאה ה-19, כאשר לא היו מפלגות ממושמעות, הפרלמנט היה חזק יותר. המדינה היתה קטנה יחסית והפרלמנט היה מאוד דומיננטי.
ניתן להגיד, שמבחינות מסוימות הפרלמנטים יותר אפקטיביים – יש שיתוף פעולה בין הפרלמנטים והתקשורת – ביטוי למצוקות… הפרלמנטרים מודעים לכך, שעליהם לשפר את עבודתם. הם מנסים לגייס משאבים ויכולות על מנת לפקח. הטענה היא, שכמו המפלגות, הפרלמנטים לא נמצאים בשיאם, אבל הם מסתגלים לתנאים המשתנים – פועלים בקונטקסט… מסגלים טכניקות שמאפשרות להתמודד עם הקונטקסטים החדשים.