אל מלא רחמים / יהודה עמיחי – סיכום
ראה: סיכומים לבגרות בספרות– פרק שירה
הדובר בשיר "אל מלא רחמים" של יהודיה עמיחי הוא דובר שירי בעל עמדה. השיר נכתב בגוף ראשון. החזרה על המילה אני במספר מקומות בשיר מלמדת שהדובר מתייחס לעצמו. הדובר מאפיין עצמו כאדם פשוט , כאדם שחווה בחייו חוויות שיש בהן יופי וטוהר, כאב וצער.
השיר "אל מלא רחמים" הוא מאין התרסה כנגד האל, ואלו שמאמינים בו. הדובר, שבכוונה מאפיין את עצמו כאדם פשוט, אפילו הוא מבין שהעולם ריק מרחמים.
"אל מלא רחמים" – בית א'
"אל מלא רחמים"- תפילה שנאמרת בלוויות. קונוטציה מקראית במובן אירוני. הרחמים נועדו לעולם הזה ולא לעולם הבא.
"אני שקטפתי פרחים בהר…"- הדובר מאפיין את עצמו כאדם פשוט.
"יודע לספר שהעולם ריק מרחמים"- לאחר שאיפיין הדובר את עצמו כאדם פשוט, הוא מספר שאפילו הוא מבין שהעולם ריק מרחמים.
"אל מלא רחמים" – בית ב'
"מלך המלח ליד הים"- שולט על הכל. קשה להבין בוודאות מה הכוונה. האם הוא רוצה לאפיין את עצמו כשליט ולהדגיש את המרירות שבו? האם הוא יוצר אסוציאציה לים המלח ובכך מתאר את מסעו בהר ובעמק ובמקביל במקום הנמוך ביותר?
"שעמדתי בלי החלטה…"- אך מאידך קיים בו גם היסוס (בהמשך למשפט הקודם).
"ליד חלוני"- השימוש בתמונת החלון מלמדת על התבוננות פנימה והחוצה. מי שניצב ליד החלון הוא אדם המצפה לעזרה מבחוץ, לשינוי.
"ספרתי צעדי מלאכים…"- האם הוא מצפה לנס וזקוק לעזרה? האם הוא בטוח שקריימים מלאכים והוא אדם מאמין? האם הוא מחכה לעזרה זמן רב וסופר צעדי מלאכים בדומה למי שסופר כבשים כשהוא מתקשה להירדם?
"שלבי הרים משקולות כאב בתחרויות הנוראיות"- בציור זה מתאפיין הדובר בעזרת ליבו (הלב כמיטונימיה לרגש). כמו מתעמל המתאמץ לנצח בתחרות ספורטיבית כך גם הדובר מוצא עצמו מבצע פעולה קשה, אלא שאצלו זו פעולה רצונית. הברזל של המשקולות מקביל לכאב של החיים אותו חווה הדובר במצבים קשים.
אמצעים אומנותיים ב- "אל מלא רחמים":
- אנלוגיה ניגודית בין הדובר לאל- על האל מסופר דבר אחד, ואילו על הדובר אנו יודעים הרבה. הדובר מלא בדברים רבים, והאל רק ברחמים.
- מצלול- אל מלא לעומת אלמלא.
- חזרה על המילה רחמים לצורך הדגשה.
- מסגרת שירית- השיר נפתח ומסתיים באותו משפט.
- קונוטציה מקראית במובן אירוני.
- מטאפורה- "משקולות הכאב".
- מטונימיה- הלב כפרט שמייצג את השלם, הרגש.
- גלישה לשם הדגשה (שורות שתיים ושלוש בבית הראשון).
"אל מלא רחמים" \ יהודה עמיחי – סיכום
