יהודה עמיחי הוא אחד המשוררים הבולטים ביותר בשירה העברית החדשה במחצית השנייה של המאה העשרים. עמיחי מייצג מגמה חדשה בשימוש בשפת השירה. הוא מהווה לפיכך אחת מעמודי התווך של מפנה דורי בשירה העברית ממייסדיה ומחולליה בדורות הראשונים כמו ביאליק, טשרניחובסקי, אצ"ג, רחל, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, חיים גורי ועוד. עמיחי מסמן מעבר לדור חדש של משוררים שעושים שימוש שונה בשפה ובמדיום. שירתו של יהודה עמיחי היא שירה אישית מאוד, כתובה על פי רוב בשפה פשוטה וישירה, נקייה מקישוטים, עשירה במטאפורות וחופשית ממבנים סגנוניים ומקובעים. עמיחי במובן מסוים מוריד את השירה אל גובה העיניים ולעיתים אף גובה הרחוב אך הוא עושה זאת מבלי לוותר על פואטיות, מאטפוריקה עשירה, יכולת לרגש ודרכים פשוטות להעביר רעיונות מתוחכמים ונוגעים ללב.
עמיחי נולד בווירצבורג, גרמניה, בשם לודוויג פפויג, למשפחה יהודית דתית. בשנת 1936, בעקבות עליית הנאציזם, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים – עיר שתהפוך לאחד המוטיבים המרכזיים ביצירתו. בשנותיו הראשונות בארץ למד בבית הספר הדתי "מזרחי", ובמהלך מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי ולאחר מכן לחם גם במסגרת הפלמ"ח במלחמת העצמאות. חוויות הלחימה והאובדן ניכרות היטב בשיריו. בשנות ה-50 החל לפרסם את שיריו, וב-1955 יצא לאור ספרו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים". סגנונו החדשני – פשוט, דיבורי, רגשי ואנושי – שבר את הקונבנציות הפאתוס הלאומי ששלטו אז בשירה. עמיחי שילב בשיריו נושאים של אהבה, זיכרון, אלוהים, מלחמה וחיפוש אחר משמעות בעולם מורכב. עמיחי כתב גם סיפורים, מחזות ותרגומים. שיריו תורגמו לעשרות שפות, והוא זכה בפרסים רבים, בהם פרס ישראל לשירה (1982). יהודה עמיחי נפטר בירושלים, העיר שנשארה בלבו וביצירתו עד יומו האחרון.
השפעתו של יהודה עמיחי על השירה העברית היא, כפי שניתן להבין, גדולה מאוד. עמיחי כתב ופרסם כמעט 20 ספרי שירה בקריירה שנמשכה כמעט 50 שנים. בנוסף לשירים כתב יהודה עמיחי גם סיפורת, מחזות, תסכיתים, סיפורי ושירי ילדים ואף שלח את ידו בתרגום ספרות. יהודה עמיחי מצטיין ביכולת הבחנה דקה ויכולת לתפוס את המציאות בצורה מיוחדת (כמו שיר 10 (אני זוכר שאלה מספר לימוד החשבון) או "משלושה או ארבעה בחדר"). כמו כן מתאפיינת שירתו של עמיחי ביכולת לתפוס רגשות חמקמקים ולנסח אותן במילים כמו בשירי "אבי" או "לא כברוש". בין הנושאים שבהם עסק יהודה עמיחי רבות ניתן למצוא את האהבה וכן עיסוק רב בעירו של עמיחי – ירושלים שבעבורה הוא במידה רבה נחשב למשורר הרשמי הלא רשמי (למשל בשיר "תיירים"). נושא נוסף שבו עוסק יהודה עמיחי הוא מלחמות ישראל וזכרון השואה שבאים לידי ביטוי בשירים כמו "אל מלא רחמים" ו-"אלוהים מרחם על ילדי הגן"). עמיחי זכה בחייו להכרה רבה וזכה בפרסים רבים ובהם פרס ברנר, פרס אקו"ם, פרס שלונסקי, פרס ירושלים ופרס ישראל. עמיחי היה מועמד מספר פעמים לפרס נובל בספרות אותו לא זכה לקבל במהלך ימיו. הוא זכה לתארים והכרות ממספר גדול של מוסדות ומסגרות ושיריו הולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים רבים והוא נחשב לאחד המשוררים המולחנים ביותר בשירה העברית.
מתוך: סיכומים לבגרות בספרות – פרק שירה
