האמפיריציזם וג'ון לוק:
הזרם שג'ון לוק היה 'אביו הרוחני'. אימפריה משמע ניסיון, experience זהו זרם בפילוסופיה המודרנית שמנסה לחשוב מתוך הניסיון, מתוך ההתנסות החושית.
יש משהו בפרוגרמה פילוסופית זו (אמפירציסטית )שאמור להפריע לנו; פילוסופיה שמכריזה על עצמה ככזו שחושבת מתוך ההתנסות החושית נשמעת מקוממת בתחילה.
אצל דקארט הרציונליסט המחשבה היא מחשבת המושגים- לעצב מושגים שהם מקור הידיעה, לבסס את המדעים. בעצם מאז אפלטון היעוד הגבוה של הפילוסוף היא ידיעת האידיאות- במובן האפלטוני, אידאות שנבדלות מן החומר, צורות טהורות. הפילוסופיה אצל אפלטון מתנגדת לחוויה היומיומית של העולם כמו שהידע מתנגד לסברה (או הדמיון לשכל)- אנו רגילים להבחין בין שני תחומים אלו, ולומר כי האופן בו אנו חווים את העולם הוא איננו האופן בו העולם ישנו (לצאת מן המנהרה ולחזות באידיאות).
הגוף מהווה מעין כלא שמרחיק אותנו מהידיעה. המסורת הזו מתגלמת אצל דקארט; הוא הכין אותנו לכך שהחושים מטעים אותנו, ואנו נשיג את הידיעה מתוך התבוננות ברוחנו. ההיגיון הראשון שלל את הידיעה שמתבססת על הכרת החושים. כפי שהמתמטיקה המופשטת אומרת את האמת על החומר, כך גם המטאפיזיקה.
היחס בין מהותם של הדברים לבין הדברים כפי שהם נראים, ההפרדה הזו אם כן, נשמרת לאורך כל הדרך. הפילוסופיה נאמנה למוסר.
פילוסופיה אמפיריציסטית שמה לה למטרה לעצב דווקא מתוך הניסיון את הידע, להבדיל מהרציונליזם שהסתמך, כמו במקרה של דקארט, על כוח המחשבה בלבד במנותק מניסיון החושים. ראוי לשים לב לכך שעל אף שהרעיון של ידיעה באמצעות החושים הוא לכאורה פשוט- יש כאן תמיהה גדולה; יש לשים לב למימד החתרני שיש בפרויקט פילוסופי כזה- אפשר אפילו לשאול אם ניתן לקרוא לזרם כזה 'פילוסופיה' כלל.
האמפיריציזם של ג'ון לוק:
על אף שהיו פילוסופים שקדמו ללוק בגישה דומה, לפחות בשתי נקודות ניתן לראות בלוק מחדש של זרם חדש:
- ביקורת על האידיאות, או מושגים הטבועים מלידה
- הייעוד שלוק מייחס לפילוסופיה ביחס למדע- מהו המקום של הפילוסופיה ביחס למדע. נדבר על זה אצל לוק בפרט ובפילוסופיה בכלל.
אצל דקארט יש הירארכיה בין עולם הידע המוחשי למטאפיזיקה, כאשר המטאפיזיקה מעניקה את הביסוס למדע. לוק לא מעמיד בסימן שאלה את ראשוניות המדע האמפירי, כמו שהוא לא מטיל ספק במהימנות החושים. אמנם הוא ייאמר שאנו צריכם להיות זהירים בשלב הזה, מפני שזה איננו המוקד היחיד לידע שלנו, אבל באופן כללי אנו מתנסים בעולם מלקטים אינפורמציה וכך אנו יוצרים מערכת שבסופו של דבר מושתת על הידע החושי, מערכת אינדוקטיבית.
לכן אצל לוק לפילוסופיה יהיה תפקיד מבקר בלבד- לתקף מושג זה לחזור להתנסות החושית שמנביעה אותו. לכן, אצל לוק, מכיוון שהתפקיד איננו תשתיתי, לבסס את המדעים והידע הפילוסופיה גם אמונה על הבנה והפנמה של מגבלות השכל, גבולות ההכרה. מדע מבוסס אצל לוק, לא מבוסס על מטאפיזיקה, אל מדע שאינו חורג מעבר לידע ולהבנה האנושית. אינו יחרוג ממה שאנו יכולים לקשור לידע האנושי. האמפירציסטי מערערים על ההנחה כי התבונה יכולה לתת הסבר לכל מה שקיים בעולם, ואומר כי במקום לחלום על ידע מושלים על הפילוסופיה להבין מתי אנחנו חורגים מעבר לגבולות ההכרה, כאשר ההכרה גדור ה בגבולות ההתנסות שלנו בעולם. זויה פילוסופיה אנטי-מטאפיזית במהותה, אצלה המופשט אינו משהו מטאפיזי ומנותק מהעולם, אלא זו יצירה של מושגים מסוימים שהאדם יוצר, אבל התשתית שלהם היא אמפירית, היכן שאיננו מסוגלים להתחקות אחר הביסוס האמפירי. מושגים אלו אינם מבוססים, אינם תקפים בפרמטרים האמפירציסטים.
[עמ' 33]: מסכם את הביקורת על המטאפיזיקה; העובדה הפילוסופיה לא יכולה לתת דין וחשבון, לא אומרת שאסור לה לעסוק במה שאין לו תוקף.
