אריסטן – המטאפיזיקה
החיבור לו אנו קוראים "המטאפיזיקה" לא נקרא כך בימיו. זהו קובץ חיבורים שעוסק במה שניתן לקרוא לו פילוסופיה ראשונה ותאולוגיה. השם שניתן לו משמעותו "אחרי הפיזיקה"- יכול להיות שמשמעות זו היא פרקטית (ההרצאות בתחום זה היו אחרי ההרצאות על פיזיקה, או הכתבים היו ממוקמים אחרי הכתבים על פיזיקה) או מבחינת מהותן.
במטאפיזיקה אנו מוצאים הכי הרבה לבטים אצל אריסטו. לא תמיד מגיעים למסקנה סופית, לפעמים הוא עוסק באותן שאלות כמה פעמים ובצורות אחרות. יש יותר מימד של הסבר מאשר של הוכחה, מפני שהוא עוסק בתחום מופשט יותר. בניגוד למקומות אחרים, הפרקים לא נפתחים במילות קישור, לכן חוקרים מאמינים שזה קובץ הרצאות מזמנים שונים ולא רצף מסודר של הרצאות שאחת נבעה מהקודמת.
במטאפיזיקה אלפא אריסטו עוסק בשאלה מהי הממשות. הוא סוקר את החשיבה עד ימיו ומבקר אותה.
במטאפיזיקה ב' יש 15 דיונים אפורטיים בשאלות מהותיות.
מטאפיזיקה גאמה עוסקת בשאלה מהי פילוסופיה ראשונה, במה היא עוסקת, ובמה היא נבדלת ממדעים אחרים. הוא גם עוסק באקסיומות השונות.
מטאפיזיקה דלטא היא מעין מילון מונחים. אריסטו לוקח רשימה ארוכה של מונחים, ומגדיר את המשמעות של כל אחת מהן, ללא הוכחות או דיונים.
מטאפיזיקה אפסילון היא דיון נוסף בהוויה. הדיון נסוב סביב הפרדה בין הוויה באמת להוויה במקרה (יש כאן בעיית תרגום מסוימת).
מטאפיזיקה תטא ואטא תורגמו לעברית, אך בגלל המתודולוגיה של התרגום קשה מאוד לקראו. הן עוסקות בהגדרות בסיסיות של עצם, מקרה, קיום, כיצד מבחינים בין דברים שונים ומתייחסים אליו כאינדיבידואל. החלק של מטאפיזיקה תטא אותו נקרא עוסק בשני מושגים חשובים מאוד בתורתו של אריסטו: בכוח ובפועל.
מטאפיזיקה למדא(י"א) עוסקת בעולם המוחש ובתיאולוגיה. מהו הנצחי ומהו המוחש? כאן פרוסה תורת האלוהים של אריסטו.
מטאפיזיקה מו ונו היא ביקורת על אפלטון (וגם על אחרים) על הייחוס של קיום לדברים לא מוחשיים. בין השאר, הוא עוסק בטיעונים מתמטיים כדי לבקר את הפילוסופים בני זמנו, שלדבריו הפכו את הפילוסופיה למתמטיקה.
