Gender Inequality and Cultural Differences / Susan Moller Okin
Political Theory, Vol. 22, No. 1 (Feb., 1994), pp. 5-24
סוזן אוקין – אי שוויון מגדי והבדלים תרבותיים
על פי סוזן אוקין תאוריות הצדק נמצאות במשבר זהות, הפמיניסטיות היו הראשונות להצביע על כך בהוכחתן שקיימות קבוצות רבות של בני אדם שלא נכללו בתאוריות צדק אוניברסאליות. אך האם ניתן להגיע לאיזשהם עקרונות של תיאוריות צדק במידה ונתחייב להתחשב בכל האינדיבידואלים על כל קבוצותיהם (הכוונה כאן לנשים ובעיותיהן כפי שהוצגו ע"י הפמינסטיות)? (5)
עד כה היה המגדר קטגוריה בעייתית, בגלל הנטיה באמצע המאה ה19 של נשים ממעמד בינוני גבוה לחשוב על נשים רק ממעמדן ומגזען (ולא על המשרתות שלהן למשל) (6). כיום האמירה הנוספת היא של פמיניסטיות שאינן לבנות ממעמד בינוני ומעלה, שלא זכו ליצוג הולם עד כה.
אוקין טוענת כי התאוריה הפמיניסטית היא מהותנית (essentialist), והדבר נובע מתוך:
- מחשבה אירופאית פוסט מודרנית,
- פמיניזם אפריקאי-אמריקאי מארה"ב ובריטניה
- ומתוך ספרהשל Spelman הנקרא inessential woman.
ישנה מידה של סקפטיות בפוסט מודרניזם בכל הנוגע לטענות מוכללות, הדבר נכון גם לטענות הפמיניזם. לכן בפוסט מודרניזם תפיסות מרכזיות בפמיניזם כגון "מגדר" ו"אישה", אינן חוקיות מפני שעד כה היתה בהן מידה רבה של הכללה מבלי לתת הדעת על ההבדלים (6). כך למשל ג'וליה קריסטבה (דוגמא לטענה פוסט מודרנית של פמיניזם) הטוענת כי אין הסברים כלל תרבותיים או התנגדות כלל תרבותית (שנכונה לכל התרבויות בו"ז) לחוסר שוויון מגדרי.
Spelman טוענת, כי נשים לבנות ממעמד בינוני טעו בחושבן שחוויות האפליה על בסיס מיני (סקסיזם) שנחוותה אצלן בצורה מסויימת זהה לחוייה של נשים שגזען או מעמדן שונה משלהן (הדבר גם גובל באפליה על בסיס גזעי).
אוקין לא שלמה עם טענתה של Spelman, שכן הדוגמאות שבאמצעותן Spelman מבהירה את טענותיה הן ארכאיות ואינן רלוונטיות. אוקין מתנגדת לSpelman שכן זו טוענת כי זהות המגדר תלויה מהותית במעמד או בגזע, אך היא מתעלמת מהאפקטים של אלו כאשר נשקלים יחד. לא ניתן לדבר על מגדר ללא התחשבות בכל מאפייני האישה בו"ז: מעמדה, גזעה ושאר מאפייניה האישיותיים (7). אוקיןמזהה זאת כבעיה בפמיניזם שאינו מהותני, שכן הוא נוטה להחליף בין הסיבות והתוצאות מפני שאינו מתייחס לשוני. זוהי הביקורת של אוקין כלפי הפמיניזם שאינו מהותני, שהוא אינו צודק כאשר מדובר בנשים שאינן מהמעמד או מהגזע של פמיניסטיות לבנות ממעמד בינוני גבוה (8).
את הביקורתאוקין בונה בצורה השוואתית, תוך העמדה של רעיונות פמיניזם מערבי אודות צדק ואי שוויון אל מול חברות שאינן מערביות, כלומר כיצד הבנותינו את אי השוויון עומדים מול הבדלים סוציו-אקונומיים (9).
מדוע נושא אי השויון שבין המינים עלה רק לאחרונה?
ההזנחה לעיסוק בנשים ובמגדר נובעת מההנחה כי משק הבית, שבראשו הגבר, היא מושא ההתייחסות הנכון והיחיד (זוהי בעיית "הדיכוטומיה הציבורית/ביתית"). ההזנחה נובעת גם מהכשל להתייחס ישירות לטיעונים הקשורים להבדל שבין המינים, שכן נשים נלקחות כמובן מאליו, ולכן ההבדל שבין המינים כלל לא משנה. הדיכוטומיה מביאה לאי שויון בפנים משק הבית מבחינת משאבים וכח, וגורמת לכך שלא תהיה הערכה לעבודת משק הבית של האישה במובנים של עבודה (10), אלא במובן של עקרות בית (11).
למה זה משנה?
בעבור אוקין ההשמטה של נשים מתאוריות צדק של מגדר אינה ראויה מכמה סיבות:
- ראשית האישה חשובה לא פחות מהגבר (11),
- יש צורך בשוויון הזדמנויות לאישה (במיוחד למשקי בית שבראשם עומדת אישה) שכן הדבר משפיע על ילדיהן,
- קיימת חלוקה בלתי צודקת של עבודה לפי מגדר הקיימת בכל סוג של המעמד הכלכלי שכן האישה היא האחראית על עקרות הבית וזה משפיע על אפשרותה לעבוד במשרה מלאה. לכן הבנות של הנשים שעליהן חל אי השוויון המגדרי יסבלו מכך, הן נשלחות לעבוד בגיל מוקדם, וקרוב לוודאי שלא ירכשו השכלה נאותה, וסיכויהן למות גדולים יותר (רעב, חולי).
- המשפחה היא המקום הראשון ללמוד על צדק ואי צדק. במדינות מפותחות הילד לומד כי יש אי שויון בין אימא ואבא (אי שוויון בין המינים). במדינות עולם שלישי כאשר אוכל ומותרות מסופקים לילדים עפ"י המין שלהם, הדבר משפיע על תפיסת הצדק שלהם.
ניתן לראות כי אי השוויון המגדרי בין המינים עמוק וקשה יותר במדינות עולם שלישי, ויש להתייחס אליו בחומרה רבה יותר מאשר במדינות מפותחות (13).
מהם הממצאים כאשר אנו מכפיפים משפחות לסטנדרטים של צדק תחת התחשבות באי השויון שבין המינים?
פמיניסטיות אנגלו-אמריקאיות המתייחסות לאי שוויון בין המינים בתא המשפחתי מדברות על בעיות דומות לאלו שמתעוררות בתא משפחתי עני במדינות עולם שלישי. בשניהם קיים חוסר צדק (אפליה) וחוסר שיויון הזדמנויות מיני בקבלת נשים לעבודה. גם כאשר מתקבלות נשים לעבודה עליהן לעבוד יותר שעות יחסית לגברים, על מנת להגיע לשכר זהה (13). הדבר מפריע לנשים להיות פחות תלויות בגברים, ולכן גורם להן להיות למטרה של התעללות פיסית ונפשית (של הגברים עימן הן חיות). במחקרים מצאו כי במדינות עולם שלישי וגם במדינות מפותחות עיסוק בעבודה שאינה עקרות בית יכולה להעלות את הסטטוס של האישה בתא המשפחתי. במדינות עולם שלישי, למרות שנשים עובדות שעות רבות הן עדין תלויות בגבר, (כי עבודות משק הבית שעליהן לא משלמים ועבודה שמחוץ לבית שעליה משלמים מעט מדי) (14). קיימות מדינות (שאינן מערביות) בהן אסור על פי הדת (בקאסטות בהודו) לאישה לעבוד תמורת כסף, זוהי שלילה של חופש לעשות כמיטב יכולתך למען איכות החיים (15).
התיאוריה של Differential Exit Potential של אלברט הירשמן (Albert Hirschman), גורסת כי כל פקטור המשפר את אופציות היציאה של הבעל, או מוריד מאופציות היציאה של האישה מוסיף לבעל חוזק בתא המשפחתי. ובמקביל, כל פקטור המשפר את אופציות היציאה של האישה מגדיל את כוחה בתא המשפחתי, ומציב אותה בעמדת מיקח טובה יותר. כך לאחר גירושים לרוב מדרדר המצב הכלכלי של האישה והתא המשפחתי שבראשה, ולעומת זאת משתפר מצבו הכלכלי של הגבר. לכן לאישה יש פחות אופציות יציאה, קרי פחות מיקח על סוגיות בתא המשפחתי. הדבר חמור יותר במדינות עולם שלישי בהן הנשים סובלות מעוני וממשכורת מעטה מדי, גורמים המגבירים את תלותן בגבר, כאשר במילא החברה היא מאוד פטריארכלית, ושוב לנשים מעט מאוד כח מיקח ואופציות יציאה (16).
מהי ההשפעה של המדיניות תחת הממצאים?
יש צורך בבחינה מחודשת ומעמיקה של הדיכוטומיה של הספירה הביתית והציבורית. כלומר כל עוד מחוקקי המדיניות מבדילים בין הבית לבין החווה, בין עקרות בית לעבודה, נשים ימשיכו לסבול מהזנחה ואפליה. במידה ונבחן את הדיכוטומיה ניתן את תשומת הלב הראויה לחוסר שויון בתא המשפחתי, קרי התעללות או אספקת מזון ובריאות לא שוויונים לבנים ולבנות.
כמו כן מושא המחקר צריך להיות האינדיבידואל ולא משק הבית, שכן חוקים במדינות עולם שלישי נחקקים מתוך ראיה גברית פטריארכלית, ששוב אינה מכבדת או מועילה לאישה. הדבר חשוב עוד יותר תחת העובדה כי בראש רוב משקי הבית במדינות עולם שלישי עומדת אישה (17).
עפ"י ג'ון רולס, יש לשפר את תאוריית הצדק ולכלול בהן נשים ומשפחותיהן, על מנת להתגבר על הבורות של האדם בנושא תאוריות הצדק. לכן, יש צורך להתחשב בכל הדיעות האפשריות כאשר עוסקים בשאלות של תאוריית צדק, ובפרט בדעותיהם של אלו חסרי האמצעים. שכן על תאוריית הצדק להיות ראויה בצורה אוניברסלית, גם עבור צרכים הבאים בקונפליקט זה עם זה לכאורה (18). התחשבות בדעתם של חסרי האמצעים לא תמיד יעילה, שכן לעיתים חסרי האמצעים החדירו לעצמם את ההבנה כי אין להם זכות לצרכים מסויימים (זהו כמובן המקרה עם אי שיויון בין המינים). אך, תהיה זו טעות אתית שלא לכלול אנשים אלו בבנית התאוריות של צדק בעתיד. מהסיבה שצדק חברתי לא יכול להתבסס על מדגם קטן של החברה, אלא על החברה כולה. כמו כן יש להתבסס על ביקורת מחוץ לחברה (הכוונה היא שיש למבקרים הללו ראיה אובייקטיבית יותר של החברה, למרות שהם באים מחוץ לה) (20).
אל לנו להכיל פתרונות סטנדרטיים לנשים מבלי להתייחס למאפיינים הסובייקטיביים שלהן (מדינה, חברה, מצב משפחתי). המסקנה היא שהמגדר היא קטגוריה חשובה מאוד המחוייבת להתייחס להבדלים שבין הנשים בכובד ראש. אך, כל עוד אנו זהירים ומנתחים את המצב בהתבסס על עובדות אמפיריות, אנו יכולים להרשות לעצמינו להכליל את אי השויון שבין המינים. כלומר, תאוריות שפותחו במערב ניתנות להכללה על נשים מתרבויות שונות. שכן גם תחת הבדלי, מקום, מעמד, גזע ותרבות אנו מוצאים כי מאפייני אי השויון שבין המינים דומים כמו גם הסיבות והתוצאות של אי השויון, זאת לעומת השוני בעצמתם של ההבדלים באי השוויון המיני.
