המשק הישראלי: היצע העבודה בישראל

ג) היצע העבודה בישראל

• · גידול ב-L מוסבר ראשית כל ע"י גידול באוכ' (הגירה, עליות וכו'). עם זאת, חשוב להתחשב ב-3 גורמים: 1) הרכב הגילאים  2) שיעור ההשתתפות  3) שיעור המועסקים (מובטלים). וכך, גידול באוכ' אינו מתרגם ישירות לגידול בעבודה, אלא תלוי גם ב-3 הגורמים הללו.
• · בלוח 6 רואים הרכב גילאים של האוכ' בישראל. החלוקה שם היא עד גיל 14, 15-64 ומעל 65. ההנחה כאן של 15 כגיל עבודה הוא לא כ"כ מופרך, וזוהי חלוקת הגילאים של הלמ"ס. מהלוח רואים ששיעור הילדים באוכ' בישראל קטן עם השנים, ושיעור הזקנים הולך וגדל (ולמעשה מ-60' הוא כמעט הכפיל עצמו). עם זאת – הנתח של קב' העבודה (גילאי 64-15) נשאר קבוע למדי (סביבות ה-60%).
• · לוח 7 מתאר את שיעורי ההשתתפות מאוכ' בני 15 ומעלה. כאן אנו רואים ששיעור ההשתתפות של גברים יורד בהתמדה(מ-80% ל-60%), ושל נשים עולה בהתמדה (מ-26% לכ-50%)– שניהם באופן משמעותי. סיבות: שינויים תרבותיים, ובעיקר (מבחינה כלכלית) – עליות שכר וירידה באפליית שכר שעודדו כניסת נשים לכוח עבודה.

• · מהנתונים (לוחות6-7) אנו רואים שנתח כוח העבודה בהרכב הגילאים של האוכ' נותר קבוע למדי לאורך השנים, וגם שיעור ההשתתפות באוכ' כוח העבודה נותר קבוע למדי. כזכור:              היצע העבודה = שיעור ההשתתפות * שיעור גיל העבודה * האוכלוסייה. אם נציב את הנתונים הישראליים במשוואה זו נראה שכשליש מהאוכ' הישראלית עובדת. –דף מצורף-  בישראל – הן בשל שיעורי ילודה, והן בשל ההסדרים הספציפיים שיש לציבור החרדי (שמהווים תמריץ לא לעבוד – הפטור מהצבא מותנה באיסור עבודה).
• · איכות כוח העבודה (הון אנושי): מדובר באיכות שאינה כ"כ פשוטה למדידה, וניתן לכלול בה משתנים שונים – רמת החינוך של העובדים, משתני בריאות, ועוד. בהקשר זה קיימת תיאוריה הטוענת שפריון של עובדים תלויה גם בשכר שלהם. בארצות מודרניות השפעת השכר היא יותר מוראלית ותמריצית, אך תיאוריה זו התפתחה בארצות עניות ומתפתחות – שם השפעת השכר היא על בריאות בסיסית (אם אין שכר אין מה לאכול). מבין משתנים אלו אנו נוטים להתמקד יותר בחינוך, בעיקר במדינות מפותחות (לרבות ישראל) בהן הבריאות פחות מהווה מכשול. כזכור, הפריון נכנס בפונ' הייצור המרכזית כמשתנה A שבו כלול גם ההון האנושי (כל עוד מספר העובדים גם לא השתנה). כעת ננסה ללכת צעד אחד קדימה ולנתח את ההון האנושי בנפרד מהפריון (A). בהקשר הפריון נהוג להבדיל בין "פריון ייצור כולל" (TFP), שהוא אותו A, לבין "פריון ייצור" = Y\L (Y במונה). –דף מצורף-
• · כך ניתן לסמן את ההון האנושי בנפרד כ-h, ואז A מסמל פריון ללא ההון האנושי. אם כך, ההון האנושי הוא מעין גורם הנלווה לפריון ומגדיל את כושר הייצור של העובדים, והוא עוד גורם שמסביר את הגידול בתוצר. אנו מניחים ש-h תלוי בהשכלה, דהיינו במס' שנות לימוד.
• · לוח 8 – רמות השכלה בישראל: אנו רואים שבתחילת שנות ה-60 לרוב האנשים יש רק השכלה יסודית (כ-60%). בתחילת שנות ה-80 יש ירידה במס' האנשים בעלי החינוך היסודי, ועליה משמעותית במס' האנשים בעלי חינוך תיכוני ומעלה – כלומר תפוצת ההשכלה הגבוהה עלתה משמעותית. ב-2004 בעלי ההשכלה היסודית הם כ-13% (שמהווים בעיקר אנשים מבוגרים שלא קיבלו השכלה מאז קום המדינה, ולא צעירים שנולדו בתקופה זו ולא זכו להשכלה מעל יסודית), השכלה תיכונית- 45%, והשכלה על-תיכונית – 40% (אחוזים בקירוב). התופעה הכללית היא עלייה עצומה בהשכלה, בעיקר בשל השקעה גדולה של המדינה בחינוך.
• · במבחני השכלה בינ"ל דוגמת מבחן פיזה, ראשית עולה תמונה לא חיובית של דירוג ישראל – מקום 39-40, ושנית עולה פער גדול בין איזורים שונים בישראל. אם בוחנים את הנתח של הוצאות חינוך מהתוצר (Y/הוצאות חינוך) ישראל נמצאת במקום די גבוה. זעירא טוען שזה לא מדד כ"כ משקף ושצריך לכלול בחישוב את שיעור הילדים, ואז המיקום של ישראל בדירוג יורד. במחקר שבודק את הקשר בין הוצאות החינוך לתלמיד (על ציר X) לבין הציון במגדל פיזה במדינות שונות – יש מתאם חיובי מובהק (ככל שהוצאות החינוך עולות כך גם הציון בפיזה עולה), וישראל נמצאת בערך באמצע קו הרגרסיה שמתקבל (ובקצה העליון ישנה למשל פינלנד). כשאנו משווים את מבחני העבר למבחני פיזה כיום – אמנם מתקבלת מגמת ירידה, אבל חשוב לזכור שמבחני העבר היו לרוב מוטים יותר מהבחינה הזו שנבדקו בעיקר יהודים.
• · בהקשר זה עולה השאלה של הפרטת מערכת החינוך, ושיעור המימון הציבורי של הוצאות החינוך. כאן חשוב להבין שלא רק שיעור המימון הציבורי משנה, אלא גם האופן בו הוא מחולק. למשל- בארה"ב תקציבי חינוך רבים הם עירוניים, כך שאיזורים עשירים יותר שגובים יותר ארנונה גם יכולים לממן שירותי חינוך יותר טובים – ולהפך (ביחס לאיזורים עניים).
• · בתחילת המדינה עליות מארצות אירופה (שארית הפליטה – שהייתה אוכ' שונה מהעליות הקודמות האירופה) ובעיקר מארצות ערב הורידו את ההון האנושי בשל פער השכלה, אך ההשקעה המאסיבית של המדינה בחינוך הצליחה להעלות חזרה את ההון האנושי, ומעבר לכך.
• · התפלגות רמות השכלה בין מגזרים שונים:

v נשים-גברים: ראשית, לוח 8 מראה בין היתר שכיום רמת ההשכלה הגבוהה כמעט זהה בין נשים לגברים, עם פער קל לטובת הנשים.

v יהודים מול לא-יהודים: ב-61' היה פער אדיר לרעת האוכ' הלא-יהודית. חשוב לזכור שבמלחמת העצמאות רוב הערבים שברחו היו האוכ' העירונית, ונותרה בעיקר האוכ' הכפרית. לכן האוכ' הלא-יהודית בסטטיסטיקה של 61' היא אוכ' כפרית בעלת השכלה נמוכה יחסית (ולכך יש להוסיף גורמים שונים של אפליה וכו'). לאורך העשורים רואים צמצום משמעותי של הפערים, אך הם עדיין קיימים. השיפור נובע מכך שרוב התקציבים הם ציבוריים, למרות שגם בתקציבים ציבוריים ניתן לטעון לאפליה לרעת האוכ' הלא-יהודית.

v ילידי אסיה-אפריקה מול ילידי אירופה-אמריקה: יש לציין כי 2 השורות האחרונות בטבלה הן של דור שני לילידי כל איזור. ראשית, ב-61' אנו רואים פער משמעותי בחינוך לרעת ילידי אסיה-אפריקה. כיום (2004) הפער הצטמצם, אך הוא עדיין ניכר בעיקר בהשכלה גבוהה (מעל תיכון) – כ-20% מילידי אסיה-אפריקה, ולמעלה מ-50% מילידי אירופה-אמריקה. אנו רואים שהפער מצטמצם מעט אך קיים באופן ניכר גם בדור השני של ילידי כל איזור.

v לסיכום, אנו רואים השקעה מאוד משמעותית בחינוך, שמצמצמת לאורך העשורים את הפערים, אך גם כיום קיימים פערים (אחדים ניכרים יותר ואחרים ניכרים פחות). ככל הנראה להשקעה בחינוך הייתה תרומה גדולה מאוד לצמיחה בתוצר (שנובעת בין היתר מעלייה בביקוש לחינוך – אנשים מבינים שכדאי להיות בעל השכלה).

• · איך h (הון אנושי) קשור לשנות לימוד?: -מבוא בדף המצורף- המחקרים העולמיים בנדון מראים כי כל שנת לימוד מעלה את השכר באופן הבא (יש לציין שהעלייה היא בlog(w) של השכר – עלייה באופן פרופורציונלי):

1. 0-4 שנות לימוד – השכר עולה ב-13%
2. 4-8 שנות לימוד – השכר עולה ב-10%
3. 8-12 שנות לימוד – השכר עולה ב-7% (מחקרים הראו שהתפוקה השולית של שנת לימוד לא יורדת משמעותית במעבר בין תיכון לאוניברסיטה).

המשק הישראלי-  סיכום

סיכומי קורסים אקדמיים