הרעיונות של התאצ'ריזם חלחלו גם לישראל. הפעם הראשונה שרפורמה במנהל הציבורי הגיעו לישראל היו דרך ועדת קוברסקי(-דרור). הועדה הוקמה ע"י ממשלת האחדות הלאומית ב-1986 והגישה את הדו"ח ב-1989: "הועדה הציבורית המקצועית לבדיקה כוללת של תקציב המדינה וגופים מקצועיים". בועדה היו 7 חברים וועדות משנה בנות 70 חברים. הועדה ניהלה 130 ישיבות, 80 ראיונות עם אנשים שונים – זהו הדו"ח המקיף ביותר עד היום לאבחון החוליים של המנהל הציבורי הישראלי.
מרבית ניסיונות הרפורמה מאז נבעו מהמסקנות של הועדה. רעיונות קוברסקי הושפעו מרעיונות תאצ'ר. הפילוסופיה:
שינוי תוספתי לא יביא לתוצאה הנדרשת – מדינת ישראל הגיעה למקום מסוים, אין מקום להשבחה מעבר. יש צורך בשינוי מהותי בעבודת המנהל הציבורי בישראל כדי לאפשר קפיצת מדרגה. כאן נכנס ויכוח מרכזי בין דרור לצ'רלס לינדן: שינוי מהשורש (רדיקלי) לעומת שינוי מהענף (תוספתי). לינדן דגל בעמדה האחרונה, דרור לעומתו טען שבמצבים מסוימים בהיסטוריה שינוי תוספתי מסוכן בגלל שהוא יוצא אשלייה של שינוי, בפועל המדינה נמצאת על עקומה היסטורית יורדת. במצב זה נדרש זינוק.
מספר רעיונות מרכזיים:
- לשחרר את שירות המדינה מביצוע פעולות לא נחוצות – כבדו"ח איבס.
- מיקוד משרדי הממשלה למשימות לעיצוב מדיניות והכוונת הניהול – משימות מאקרו ולא מיקרו. הוצאת רמת המיקרו לגופים פרטיים. כך במסמכי מדיניות משתמשים ביועצים חיצוניים.
- צמצום של מעורבות הממשלה בכלכלה, חברה ומתן שירותים.
- רוצים לשנות את התרבות הארגונית המיושנת של המנהל הציבורי בישראל: בירוקרטיה, תהליכי קבלת החלטות.
המלצות הועדה:
- הפיכת השירות הציבורי לשירות קטן ואיכותי. העברת משימות רבות לגופים פרטיים וחברות. למשל: שירות בתי הסוהר, מדינת ישראל יכולה לדבר על מדיניות כליאה אך לא מחויבת לכלוא בפועל. רשות הדואר מתפקדת יותר טוב ממשרד הדואר.
הנחת יסוד: טכנולוגיה כ"מאפשר" עיקרי להוצאת פעולות לפועל ושמירה על פיקוח ממשלתי.
- הגדרת "עבודת מטה גבוהה" – ליד כל מקבל החלטות במגזר הציבורי צריכה להיות יחידת מטה מקצועי שמנתחת מדיניות. הצגת חלופות סבירות לשרים למען דיון ציבורי אמיתי.
- אי אפשר לצפות מהסגל הבכיר במנהל הציבורי שהוא ידע לעשות עבודת מטה גבוהה כזו – צריך להקים ביה"ס גבוה למנהל ציבורי במדינת ישראל.
- 4. הקלה ופישוט המגע של האזרח עם השלטונות כתוצאה מיישום דו"ח הועדה.
- ליידע אזרחים על זכויותיהם ופיצוי על טעויות ממשל.
- חיזוק תפקיד המנכ"ל במשרד הממשלתי. נדרשת ממנו רמת כישורים הרבה יותר גבוהה, ממונה באישור ועדת מינויים. תפקידו הוא בניית תוכנית פעולה ארוכת טווח ולא כיבוי שריפות.
- נציבות שירות המדינה – יחידה קטנה ומעולה – מדיניות כוח אדם, תקשוב ופיתוח, תורת ייעול – תיתן למשרדים השונים לנהל את כוח האדם בעצמם – גמישות.
מודל קוברסקי – דרור – המשך
זוהי רפורמה שירדה לרמת ההמלצות הנקודתיות. עוד המלצות נקודתיות:
- הקמת מכללה גבוהה למדיניות ציבוריות – הבעיה היא שבאף אוניברסיטה אין מסה קריטית של חוקרים בתחום המנהל הציבורי כדי להקים מכללה כזו. הניסיון השני הוא ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
- מדיניות כוח אדם במנהל הציבורי – ביקשו לפתח קווים מנחים לעבודה במנהל הציבורי, למשל תוכניות אופק שירות של קצינים בצה"ל. במנהל הציבורי זוהה נכון חסר בחלק זה. המטרה הייתה לתת לאנשים צעירים ומוכשרים לראות לעתיד איך עתידם בשירות הציבורי יראה.
- מערכת השכר – עד היום, ואף יותר בעבר, מערכת השכר מאוד קשיחה וקושרת את העלייה בדרגה במספר שנים בתפקיד, ולאו דווקא באיכות עבודה. פעמים רבות, העלאה בדרגה נעשית במו"מ קולקטיבי מול ארגוני עובדים. תופעה זאת מונעת את השבחת המנהל הציבורי, כיוון שאין תגמול על ביצועים.
- דרכים להעמקת השתלמויות והדרכה – כולל העמקת הקשר בין המנהל הציבורי והאוניברסיטאות. יש לזכור שהמתכננים הגיעו מהעולם האקדמי.
- הארכת תקופת הניסיון של עובדים במנהל הציבורי לפני מתן קביעות – קביעות היא בעייתית, היא גורמת להפחתת כלי העבודה של המנהלים. ביצועים בינוניים של עובד בעל קביעות מותירה את המנהל בהיעדר מוצא.
- קידום נשים בעמדות מפתח – משאב אנושי מבוזבז, מלבד עניין השוויון כשלעצמו.
- קידום בני מיעוטים במגזר הציבורי.
- הקפדה על נורמות התנהגות במנהל הציבורי כולל מתן דוגמה אישית מצמרת המנהל.
- מיסוד מעמדם של יועצים ועוזרים פוליטיים – כדי למנוע פוליטיזציה של מינויים. שר חדש זקוק לכלי עבודה, וצריך לתת להם להשתמש במשרות האמון מסוימות. כמעט תמיד יש טענה שמדובר במעט מדי כלי עבודה. ההצעה היא שהרחבה ומיסוד של המינויים הפוליטיים ימנעו את הויכוחים והטענות הסותרות, כולל קביעת אמות מידה מסוימות.
- לתת יותר סמכויות כ"א ותקציב למנהלים הבכירים במשרד – רק כך אפשר לשנות את המצב.
- פיתוח "תורת עבודה" הכוללת תיכנון עבודה של המשרד, תהליכי תקצוב, עבודת מטה.
- פיתוח תוכניות עבודה תלת שנתיות כולל הערכה של תשומות ותפוקות.
- מטה קטן לניהול ליד כל מנכ"ל.
- הדרך המועדפת להתייחס לתקצוב ציבורי כסדר עדיפויות. התקציב יבטא סדרי עדיפויות של הממשלה.
- הכנת תוכנית אב לתקשוב הממשלה – לא ברור כמה התוכנית הזו מתאימה למצב כיום בו יש שינויים מסחררים בטכנולוגיה.
- פיתוח מחדש של ביקורת.
- מינוי איש מיועד הכפוף לראש הממשלה שיפתח את הרפורמה במשך שלוש שנים.
הממשלה הגיבה לועדת קוברסקי דרור בהתלהבות. הועדה הציגה גם יישום. ביקשו למנות מנהיג רפורמה חיצוני, יחד עם ועדה עליונה ליישום הרפורמה. הם ביקשו אחריות ישירה של הדרג הפוליטי הבכיר ליישום ההמלצות. ביקשו ניירות עבודה של משרדי הממשלה תוך 3 חודשים. ועדה נוספת שתקבע באיזה תחומים הממשלה לא צריך להתערב, ואיזו פונקציה המדינה לא צריכה לבצע.
הייתה אמורה להתמנות ועדת מנכ"לים ליישום כללים מחייבים לחיזוק הרפורמה.
הרבה לא קרה בפועל. היו מחלוקות רבות כבר מראש. נציב שירות המדינה נבחר להיות המיישם של הרפורמה. הועדה התנגדה לכך, הנציב הוא סוכן שינוי חלש והוא לא יכול לעשות שינוי אמיתי. היו תהפוכות רבות, היו ועדות רבות, הרב – היה ולא היה.
עם זאת, נותרה תשתית אינטלקטואלית רחבה מאוד מהם ינקו הרבה כללים לרפורמה עתידית. הדו"ח לא נגנז לעולם באמת.
סיכומי קורסים אקדמיים
