יסודות המנהל הציבורי: רפורמות במנהל הציבורי

התחושה הבלתי נעימה שהתפשטה בקרב הציבור ונבחריו, ואף בדרגים הבכירים בבירוקרטיה הייתה של כבדות הבירוקרטיה. מדוע בשנות ה-70 נוצרה התחושה המעיקה?

  1. המדינה המודרנית מאז מלחמת העולם השנייה נטלה על עצמה מסיבות שונות יותר ויותר משימות: שוויון חברתי, העמקת מדינת הרווחה (העמדת בירוקרטים למען יישומה). נוצרו משימות חדשות – איכות הסביבה, מחלקה לביטחון לאומי (ארה"ב – 2001) שהוקמה בגלל סיבות בטחוניות.
  2. בתוך החברה האזרחית והציבור מוצאים קבוצות ייחודיות שהופכות למתוחכמות יותר ותובעות מו"מ עם הבירוקרטיה. האחרונה נענית להם: קבוצות מוגבלים, קבוצות נשים וכן הלאה. הבירוקרטיה מצאה את עצמה במצור מול מספר הולך וגדל של קבוצות (לובי פוליטי) דבר שגרם להעלאת מספר המשרות.
  3. אופי המשימות שהמדינה לקחה על עצמה – המדינה מצאה את עצמה עם משימות מורכבות יותר מבעבר ותובעות שיתוף פעולה ותיאום בין משרדים שונים. משימת התיאום היא מורכבת, משימה לא ניתנת להוצאה לפועל ע"י משרד אחד בלבד.

דוגמה: תעודת זהות חכמה – לא הצליחה להיות מיושמת בישראל – שש פרויקטים מקבילים הוקמו בזמנים שונים: משרד הפנים, משרד התחבורה – יצרו קבוצות משרדים סביבן והתחרו על יצור התעודה. בפועל נכשל.

  1. טכנולוגיית המידע החדשה – לתוך המנהל הציבורי נכנס מחשוב כבד: מאגרי נתונים, מערכות חדשות. נוצרו סוגיות: פרטיות, אבטחת מידע, חופש המידע – היענות דרשה הקמת מנגנונים מלאי אנשים לטיפול בסוגיות.

ניתן לומר שהעיסוק עצמו במחשבים מוסיף פרוצדורות, נהלים וספרים, עד כדי שהתוצאה הסופית נראית לא כדאית.

  1. המלחמה בשחיתות – מתבטאת בעוד תקנים, עוד ועדות, עוד תהליכים. מסננות כנגד שחיתות.

ניסיונות לרפורמה במערב (בייחוד בריטניה)

ניתן לסכם את כל ניסיונות הרפורמה כגישה פוסט-בירוקרטית. עיקרים מקודשים לגישה:

  1. לא עוד שכלול הבירוקרטיה אלא ניפוצה – רוח הדברים עד אז הייתה שכלול וייעול הבירוקרטיה. הרעיון המרכזי כאן הוא הפסקת הניסיון לייעל והורדת המנגנונים.
  2. צמצום ההתערבות והמעורבות הממשלתית במשק – הפרטה ומיקור חוץ (אאוט סורסינג) – אלה הדרכים הפופולאריות בדמיון הציבורי. ממשלה קטנה ומשק גדול – מהות המאבק בין השמרנים לבין הדמוקרטים בארה"ב.
  3. מלחמת חורמה על דרגי הביניים – אין אהבה יתרה לכל דרגי הביניים, יש אמונה שבאמצעות טכנולוגיית אינפורמציה אפשר להיפטר מדרגי ביניים.
  4. ניסיון להעתיק מהמנהל העסקי מודלים של ניהול ולהעבירם למגזר הציבורי – לא כל דבר שמצליח במגזר העסקי יצליח גם בציבורי: ציפיות לשקיפות, פעולה למען רווח. ההנחה המשתמעת היא שהמגזר העסקי הוא המוביל של שיטות הניהול וייבוא רק ייעל.
  5. ראש גדול – שיתוף הדרגים המבצעים בקבלת החלטות – אין הבחנה אין דרגים מקבלי החלטות למבצעים.
  6. שימוש בטכנולוגיות מידע כדי לשבור את החציצה בין חומות מחלקתיות ומשרדיות – תיאורטית הדבר קיים. עד לפני כמה שנים המשרדים היו מבודדים ופעלו בנפרד, לא עוד כיום, יש ניסיונות לשיתוף פעולה.
  7. פתיחת גבולות ארגוניים – לאור שינוי אופי המשימות, אין מקודש במשרדים מסוימים, ניתן להקים רשויות משותפות בעלות כוח אמיתי שיפעלו בצורה יעילה יותר.

יסודות המנהל הציבורי-  סיכום

סיכומי קורסים אקדמיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: