התחושה הבלתי נעימה שהתפשטה בקרב הציבור ונבחריו, ואף בדרגים הבכירים בבירוקרטיה הייתה של כבדות הבירוקרטיה. מדוע בשנות ה-70 נוצרה התחושה המעיקה?
- המדינה המודרנית מאז מלחמת העולם השנייה נטלה על עצמה מסיבות שונות יותר ויותר משימות: שוויון חברתי, העמקת מדינת הרווחה (העמדת בירוקרטים למען יישומה). נוצרו משימות חדשות – איכות הסביבה, מחלקה לביטחון לאומי (ארה"ב – 2001) שהוקמה בגלל סיבות בטחוניות.
- בתוך החברה האזרחית והציבור מוצאים קבוצות ייחודיות שהופכות למתוחכמות יותר ותובעות מו"מ עם הבירוקרטיה. האחרונה נענית להם: קבוצות מוגבלים, קבוצות נשים וכן הלאה. הבירוקרטיה מצאה את עצמה במצור מול מספר הולך וגדל של קבוצות (לובי פוליטי) דבר שגרם להעלאת מספר המשרות.
- אופי המשימות שהמדינה לקחה על עצמה – המדינה מצאה את עצמה עם משימות מורכבות יותר מבעבר ותובעות שיתוף פעולה ותיאום בין משרדים שונים. משימת התיאום היא מורכבת, משימה לא ניתנת להוצאה לפועל ע"י משרד אחד בלבד.
דוגמה: תעודת זהות חכמה – לא הצליחה להיות מיושמת בישראל – שש פרויקטים מקבילים הוקמו בזמנים שונים: משרד הפנים, משרד התחבורה – יצרו קבוצות משרדים סביבן והתחרו על יצור התעודה. בפועל נכשל.
- טכנולוגיית המידע החדשה – לתוך המנהל הציבורי נכנס מחשוב כבד: מאגרי נתונים, מערכות חדשות. נוצרו סוגיות: פרטיות, אבטחת מידע, חופש המידע – היענות דרשה הקמת מנגנונים מלאי אנשים לטיפול בסוגיות.
ניתן לומר שהעיסוק עצמו במחשבים מוסיף פרוצדורות, נהלים וספרים, עד כדי שהתוצאה הסופית נראית לא כדאית.
- המלחמה בשחיתות – מתבטאת בעוד תקנים, עוד ועדות, עוד תהליכים. מסננות כנגד שחיתות.
ניסיונות לרפורמה במערב (בייחוד בריטניה)
ניתן לסכם את כל ניסיונות הרפורמה כגישה פוסט-בירוקרטית. עיקרים מקודשים לגישה:
- לא עוד שכלול הבירוקרטיה אלא ניפוצה – רוח הדברים עד אז הייתה שכלול וייעול הבירוקרטיה. הרעיון המרכזי כאן הוא הפסקת הניסיון לייעל והורדת המנגנונים.
- צמצום ההתערבות והמעורבות הממשלתית במשק – הפרטה ומיקור חוץ (אאוט סורסינג) – אלה הדרכים הפופולאריות בדמיון הציבורי. ממשלה קטנה ומשק גדול – מהות המאבק בין השמרנים לבין הדמוקרטים בארה"ב.
- מלחמת חורמה על דרגי הביניים – אין אהבה יתרה לכל דרגי הביניים, יש אמונה שבאמצעות טכנולוגיית אינפורמציה אפשר להיפטר מדרגי ביניים.
- ניסיון להעתיק מהמנהל העסקי מודלים של ניהול ולהעבירם למגזר הציבורי – לא כל דבר שמצליח במגזר העסקי יצליח גם בציבורי: ציפיות לשקיפות, פעולה למען רווח. ההנחה המשתמעת היא שהמגזר העסקי הוא המוביל של שיטות הניהול וייבוא רק ייעל.
- ראש גדול – שיתוף הדרגים המבצעים בקבלת החלטות – אין הבחנה אין דרגים מקבלי החלטות למבצעים.
- שימוש בטכנולוגיות מידע כדי לשבור את החציצה בין חומות מחלקתיות ומשרדיות – תיאורטית הדבר קיים. עד לפני כמה שנים המשרדים היו מבודדים ופעלו בנפרד, לא עוד כיום, יש ניסיונות לשיתוף פעולה.
- פתיחת גבולות ארגוניים – לאור שינוי אופי המשימות, אין מקודש במשרדים מסוימים, ניתן להקים רשויות משותפות בעלות כוח אמיתי שיפעלו בצורה יעילה יותר.
סיכומי קורסים אקדמיים
