סקרים
סקרים מתאימים לבדיקת עמדות, דעות, ידע, תפיסות עולם וכדומה. לעתים גם שואלים על התנהגות, במיוחד כאשר מדובר בהתנהגות שהחוקר לא יכול לצפות בה. עם זאת, יש תמיד לקחת בחשבון שהמידע שנקבל איננו ההתנהגות אלא דיווח על ההתנהגות.
סוגים של סקרים
סקרים הם למעשה שאלונים שמועברים למדגם מייצג של האוכלוסייה שמעניינת את החוקר.
n שאלון מובנה: שאלון שהשאלות, ניסוחן והסדר שלהן קבועים מראש וזהים לכל הנחקרים.
ההנחה היא שבשאלונים מובנים ההבדלים שנגלה בתשובות נובעים מהשונות באוכלוסייה ולא בגלל שינויים בשאלונים. יש אחידות, כולם מקבלים את אותו נוסח. אם יש הבדלים בתשובות זה בגלל השוני בין הנחקרים.
n שאלון לא מובנה: שאלון ללא שאלות קבועות מראש, ללא תוכנית מוגדרת. השאלון מתחיל
בשאלה כללית כמו "מה אתה נוהג לעשות בשעות הפנאי שלך?". החוקר חייב לשבת אל מול הנבדק. אין תוכן וסדר קבוע לכל השאלות לנחקרים. השיחה זורמת יותר, הנחקרים לעיתים נותנים תשובות שלא היית מקבלת בשאלון מובנה. האדם פותח את עולם התוכן שלו, נותן את התשובה שלו ומרחיב על דברים שלא לקחתי בחשבון. שאלונים אלה מאפשרים הבנה עמוקה יותר של עולם המושגים של הנחקר, אבל מנגד, ההבדלים בין הנחקרים עשויים לנבוע מההבדלים בשאלונים ולא בהכרח מהשונות באוכלוסייה.
כיצד עורכים סקר?
n באמצעות הדואר: היתרון העיקרי הוא שזאת שיטה זולה. שיעור המשיבים הוא קטן, לא נוצר
בהכרח מדגם מייצג. כמו כן, החוקר לא יודע מי ענה על השאלון, האם זה בן אדם אחד או קבוצה. השאלות צריכות להיות מאוד פשוטות וברורות, כי הנחקר לא יכול לשאול שאלות. בעיה בתוקף החיצוני.
n מדגם באמצעות הטלפון: הוא זול, מהיר. רמת ההיענות היא גבוהה יותר מאשר בדואר, אבל פחות
גבוהה מאשר פנים מול פנים. השאלות צריכות להיות פשוטות עם מעט תשובות.
n פנים מול פנים (ראיון): רמת היענות גבוהה, ניתן לשאול שאלות יותר מורכבות, ניתן להסביר
ולפרט. אבל, עלולה להיווצר בעיה של השפעה של החוקר על הנחקר.
n באמצעות האינטרנט: בעייתי ביותר משום שלא לכולם יש גישה לאותו האתר. כמו כן, יש להניח
שיש בעיה של בחירה (איומי התוקף הפנימי). יתכן שיש אנשים שמצביעים יותר מפעם אחת.
עיצוב השאלון: עמוד פתיחה
n פתיח – זיהוי השואל והמוסד.
n מטרה כללית.
n חשיבות הסקר.
n הערכת זמן.
n הוראות כלליות.
n הבטחות לנחקר (אנונימיות, סודיות, תמורה, מידע, גילוי נאות).
n תודה.
דוגמא
השאלון שלפניכם מועבר על-ידי מגמת תקשורת במכללת ספיר והוא מבקש מכם לענות על שאלות שקשורות בצפייה שלכם בטלוויזיה. מילוי השאלון ייקח מספר דקות בלבד. כדי שהמחקר יצליח, נבקש שתתאר במדויק ובכנות את תחושותייך ומחשבותייך. זהו לא מבחן אין תשובה נכונה לשאלות. השאלון מתייחס לתוכנית כוכב נולד, אך מיועד גם לאלה שלא צופים בהן, כדי ללמוד מה כולם חושבים עליהן. אינך צריך לרשום את שמך על השאלון.
אנו מודים לך על שיתוף הפעולה
על מה שואלים?
n עמדה עכשווית (מה דעתך על כוכב נולד?)
n התנהגות בעבר (כמה זמן צפית אתמול?) – לא בעבר הרחוק, התנהגות פשוטה, פרטים שאנשים יכולים לזכור.
n רגשות והערכות (מהי תחושתך לגבי מדיניות החיסולים?, מי להערכתך יזכה בבחירות לראשות הממשלה?).
n רצוי לא לשאול על : תהליכים מחשבתיים (איך זכרת את שם השחקן) – איך אתה זוכר משהו,
בד"כ אנו לא מודעים לתהליכים האלה ואני לא אוכל לענות עליה. צריך לשאול שאלות על דברים שאדם יכול לענות ולתהליכים מחשבתיים קשה לאדם לענות.
n כוונות לעתיד (מתרחק מההתנהגות- עדיף לשאול אם הבחירות היו מתרחשות כיום למי היית מצביע). אני מקבלת את המחשבה לעתיד ולא מה שהאדם יעשה.
n דברים הדורשים זיכרון ארוך (מתי לראשונה שמעת את השיר?)
n הערכות מורכבות (צפייה ממוצעת לאורך שנה) – משהו שדורש יותר מידי מחשבה גורם לכך שהנבדק עוזב או סתם רושם תשובות. אתה לא רוצה לשעמם ולעייף את הנחקר.
כללים לבניית שאלון
n לא לעייף או לשעמם.
n יש לחשוב על רגישות למילים, נושאים או מושגים.
n זיהוי עורך הסקר
n אתיקה — שימוש לא אתי, אנונימיות, חשאיות (אחריות החוקר) – השימוש במחקר הוא לצורכי מחקר בלבד ולא לצרכים מסחריים.
n לא לגרום סבל או פגיעה
n לא להפחיד, לפגוע או להעליב.
n עיצוב נוח וקל להשבה
סקרים: יתרונות
n ראיונות או שאלונים ניתנים לבניה בצורה שיטתית.
n שיטות המאפשרות איסוף ידע על עמדות שונות ומגוונות, על נושאים שלא ניתן לצפות בהם
בהתנהגות.
n בשיטות הללו, בגלל היותן מובנות וברורות יותר קיימת מידה גבוהה של הומוגניות (יכולת
השחזור).
n נבדק אקטיבי.
n יכולת בקרה על משתנים.
n לחוקר יש שליטה על הסדר, הכתיבה והניסוח של השאלון.
סקרים: חסרונות
השאלון הוא דיווח על ההתנהגות.
האינטימיות שנוצרת בין המראיין למרואיין, עלולה ליצור הטיה במחקר :
n הרצון לציית.
n הרצון להרשים.
n העדר הנעה, חוסר עניין ועייפות .
n רצייה חברתית –חשש מהערכה .
n אפקט ההילה – הנטייה להכליל מהתגובה לשאלה אחת על תגובה לשאלה אחרת. הכללה ממה שאמרתי בשאלה אחת לתגובה לשאלה אחרת.
n השפעת שפת הגוף של החוקר – שפת הגוף של החוקר וסגנון דיבורו יכול להשפיע על הנבדק, לתת תשובות, שהוא חושב שהחוקר רוצה לשמוע.
