סיכום: השערת מחקר

לפניכם סיכום מפורט בנושא השערות מחקר. תוכלו למצוא באתר גם הגדרה פשוטה וקצרה של השערת מחקר ובנוסף גם סיכום תמציתי על השערת מחקר

מהי שאלת מחקר?

בכדי לבחון תיאוריה אנו חייבים לבדוק קשרים בין משתנים שונים.

n      שאלת מחקר מבטאת יחס בין שני משתנים או יותר  (רצוי בצורה שאלה). למשל: כיצד מוצגות

הנשים באמצעי התקשורת החרדיים בישראל? האם עיסוק נרחב בסוגיה באמצעי התקשורת גורם לנמענים לייחס לה חשיבות? מה הקשר בין צריכת עיתונים למעורבות פוליטית?

n      מתוך שאלת המחקר נגזרת השערת המחקר

ניסוח השערת מחקר

ההשערה היא ניסוח מילולי של קשר באופן שבו ניתן לבחון (לאשש או לדחות) את קיומו של קשר בין שני משתנים.  למעשה, ההשערה היא ה"תשובה" לשאלת המחקר. למשל: שאלת מחקר: האם עיסוק נרחב בסוגיה באמצעי התקשורת גורם לנמענים לייחס לה חשיבות?

השערת מחקר: עיסוק בסוגיית הקאסמים בעיתונות, ברדיו ובטלביזיה, גורם לתושבי תל אביב לייחס לה חשיבות.

n השערה נגזרת מתיאוריה ואיננה סתם ניחוש.

n ההשערה בעלת כיוון מסוים.

n ההשערה מנוסחת על דרך החיוב.

n השערה חייבת להיות בת בדיקה (טענה מדעית) צריך לפרט ביחס למה ולמי משווים (מסגרת זמן וכו')

סוגי השערות מחקר

1) השערה זיקתית העוסקת בקשר בין משתנים  (קיים קשר,  ככל ש… כך קטן… ). למשל:

– ככל שעוסקים יותר בנפילת קאסמים בדרום כך תושבי תל אביב מייחסים יותר חשיבות לנושא.

– קיים קשר בין השכלה להכנסה: ככל שההכנסה/ההשכלה עולה כך גם ההשכלה/ההכנסה עולה.

– ככל שאוכלים יותר אפרסמונים כך גדל הסיכוי לחסימת מעיים.

2) השערה סיבתית העוסק בהשפעה של משתנה אחד על השני(גורמת ל…, מובילה ל…). למשל:

– אלימות בתוכניות טלביזיה גורמת לאלימות אצל ילדים בגיל הרך

– הכנסה גבוהה מובילה השכלה גבוהה? השכלה גבוהה מובילה להכנסה גבוהה?

סיבתית חזקה יותר אך בחינתה מצריכה מערך מחקר שמקיים את התנאים לסיבתיות.

מהי השערה טובה?

n יכולת לבחון את ההשערה

n      תמציתיות  כלליות–  הצגה כמה שיותר קצרה בכדי שהקוראים יבינו מה ברצוני להגיד ולא יאבדו את ההבנה בטקסט ארוך יותר.

n      מתאים להשערות אחרות בתחום (מקדם את הידע)

n קשור לתיאוריה בצורה חזקה

n פשטות והגיוניות

n      מובעת בצורה מפורטת (כיוון ועוצמה)

n השלכות של אישוש ההשערה משמעותיות

חרדה וביצוע

שאלת מחקר: האם קיים קשר בין חרדה ובין ביצוע בבחינות ?

חרדה – משתנה בלתי תלוי, ביצוע – משתנה תלוי

הגדרות נומינליות: חרדה – פחד גדול, בהלה, ביצוע – הוצאה לפועל, הגשמה

הגדרות אופרציונליות: חרדה: מס' דפיקות לב בדקה. מתחת ל-60 – חרדה נמוכה, 60-85 – חרדה בינונית, מעל 85 – חרדה גבוהה, ביצוע – ציון במבחן הישג (0-100)

השערה המחקר מנוסחת בצורת קביעה, ומציגה למעשה, תשובה אפשרית לשאלת המחקר: "האם קיים קשר בין חרדה ובין ביצוע"? בעוד ששאלת המחקר מתמקדת ביחס שבין שני המשתנים, הרי שההשערה היא קביעה משוערת על איכות היחס הזה: קיומו או אי קיומו, כיוונו או סדר הגדול שלו. כלומר, השערת המחקר יכולה לתת לנו אינפורמציה על כיוון הקשר בין המשתנים.

למשל: ככל שמספר דפיקות הלב בדקה יהיה מהיר יותר, כך הציון במבחן ההישג יהיה גבוה יותר.

n      שימו לב – עשינו שימוש במונחים האופרציונלים.

דוגמא להשערות גרועות והשערות נכונות :

– התקשורת קובעת לאנשים על מה לחשוב – מאוד כללי.

– תמיד הנשים מוצגות בתקשורת באופן פוגע.

– התקשורת תמיד פונה ימינה/שמאלה.

ההשערות צריכות להיות ברורות, שניתן לבדוק אותן. למשל:

– ככל שהסיקור התקשורתי של סוגיות גדול יותר, כך גדלה החשיבות שלהן בעיני הציבור.

– בעיתונות בשפה הצרפתית יוצגו הנשים באופן פוגע יותר מאשר בעיתונות בשפה האנגלית.

– התקשורת בישראל מציגה את אנשי הימין/שמאל באופן אוהד יותר מאשר את אנשי הימין/שמאל.

סוגי משתנים: התלוי והבלתי-תלוי

משתנה תלוי – מוסבר. מוקד המחקר של החוקר, אותו אני בודקת, ואת השונות שלו אני רוצה להבין.

משתנה בלתי תלוי – מסביר. בעזרתו אני מסבירה את השונות במשתנה  התלוי.

למשל: אני רוצה להבין מה גורם לשוני בייחוס החשיבות לנפילות הקאסם של תושבי תל אביב. ייחוס החשיבות הוא המשתנה המוסבר, התלוי. מה מסביר אותו? החשיפה לנושא באמצעי התקשורת – המשתנה המסביר, הבלתי תלוי.

n      בהשערה סיבתית:הסיבה מיוצגת ע"י המשתנה הב"ת (אלימות בטלביזיה),התוצאה תלויה בסיבה – משתנה תלוי (אלימות ילדים).

n      בהשערה זיקתית: המשתנה התלוי והבלתי תלוי תלויים בהחלטת החוקר. מה מוקד המחקר שלו? האם מה שמעניין אותו זה מה משפיע על הכנסה או מה שמשפיע על השכלה?

סוגי משתנים: משתנה מתערב

משתנה נוסף שמשפיע בדרכים שונות על המשתנה התלוי ועל היחסים בין המשתנה התלוי והבלתי תלוי.

סוגי משתנים מתערבים:

1. משתנה ב"ת נוסף משתנה נוסף שמשפיע על התלוי.
2. משתנה מתווך.
3. משתנה מתנה .
4. משתנה מזויף.

דוגמא: משתנה ב"ת צפייה בתוכניות טלוויזיה אלימות , משתנה תלוי: התנהגות אלימה. מתערבים: אהבה לסדרות אלימות, רמת תוקפנות, צפייה עם הורים או עם חברים, מידת הפופולאריות של הילד, סביבה חברתית מאיימת, מין הילד. *כל משתנה מתערב כזה יכול להיות אחד מארבעת הסוגים.

משתנה בלתי תלוי נוסף

תלוי: אלימות בגיל הרך (Y),  בלתי תלוי: צפייה בתוכניות טלביזיה (X),  בלתי תלוי נוסף: אהבה לתוכניות אלימות (Z)

n  צפייה בתוכניות טלביזיה ואהבה לתוכניות אלימות גורמות לאלימות.

משתנה מתווך

תלוי: אלימות בגיל הרך (Y), בלתי תלוי: צפייה בתוכניות טלביזיה (X), מתווך: רמת תוקפנות (Z)

X                                                         Z                                                             Y

n      צפייה בתוכניות טלביזיה מביאה לרמת תוקפנות גבוהה, וזו גורמת לאלימות.

משתנה מתנה/ממתן

קובע מתי הקשר בין XלY יעבוד, ומתי הוא לא יעבוד.

תלוי: אלימות בגיל הרך (Y), בלתי תלוי: צפייה בתוכניות טלביזיה (X), מתנה: מין הילד (Z)

X                                Y

Z

n      רק אצל בנים קיים קשר בין צפייה לאלימות.

משתנה מזויף

תלוי: אלימות בגיל הרך (Y), בלתי תלוי: צפייה בתוכניות טלביזיה (X), מזויף: סביבה חברתית מאיימת(Z)

Y

Z

X

n      סביבה חברתית מאיימת מביאה לצפייה בטלביזיה וגם לרמת אלימות גובהה. אין קשר אמיתי בין התלוי לב"ת. ברגע ששולטים על Z הקשר בין X ל Y נעלם (דוגמת הקשר בן ידע למידת נעל..)

שיטות מחקר – סיכומים