תפיסת העולם של הקולוניאליזם הבריטי נסובה סביב עקרון "המנדט הכפול" שחתר לרווח דו-צדדי מהמצב הקולוניאליסטי – תועלת כללית לשולטים ותועלת ציביליזטורית לנשלטים. לשם כך הונהגה גישה של שלטון עקיף שביקש לשמר את המוסדות השלטוניים האפריקאים כאשר יחסי החוץ, הכלכלה והחינוך נמצאים בידיים אירופאיות.
הצרפתים, מאידך, העניקו חשיבות גדולה יותר לשליחות התרבותית וקשרו בנוכחותם גם מושגים כמו "הטמעה" של הילידים בתרבות הצרפתית שמאוחר יותר רוככה ל"התקשרות". תפיסת הייתה של שלטון ישיר יותר, מאורגן במרביתו במסגרת פדרטיבית עם התערבות ניכרת יותר של האירופים בענייני פנים.
האידיאולוגיה הפורטוגלית הייתה למעשה אי-אידיאולוגיה ובתחילת דרכם הקולוניאלית המוקדמת הם לא קשרו כתרים של שליחות לנוכחותם באפריקה והונעו בעיקר משיקולים כלכליים. החל משנות השלושים ועליית סלזאר לשלטון גיבשו אידיאולוגיה של לוסוטרופיקליזם שדמתה במידת מה לגישה הצרפתית של הטמעה תרבותית וכינון קהילה רב-גזעית בזיקה לפורטוגל.
נראה שכל הגישות למעט הפורטוגלית המוקדמת התנגשו מול סלעי המציאות. בפועל התאימו הן צרפת והן בריטניה את צורת שלטונם בכל מקרה לגופו. הבריטים נתקלו בבעיה ביישום השלטון העקיף בחברות סגמנטריות שלא היו בהן מוסדות שלטון מסורתיים מחד (כמו האיבו בניגריה), ומאידך גם בחברות עם מנגנוני שלטון ממוסדים כמו ההאוסה-פולאני נאלצו להחליף שליטים ולכונן רפורמות. התיישבות לבנה אף היא היוותה משתנה בשטח שעיצב את אופי השלטון כאשר בקניה הוחל שלטון ישיר לטובת המתיישבים אך באוגנדה שימשה ממלכת בוגנדה כזרועה השלטונית הבריטית. הצרפתים מצידם מצאו חברות סגמנטריות כנוחות לשלטון ישיר אך היו מקרים בהם שימרו גם מוסדות פוליטיים בשיטת שלטון עקיף. נראה כי גם במקרה הבריטי ובייחוד אצל הצרפתית השפיע האינטרס הכלכלי על צורת השלטון, כך בחוף השנהב: אינטרס כלכלי באזורי האקאן הוביל לשלטון ישיר בעוד שהעדרו הוביל לשלטון עקיף באזורי המאלינקה.
אי-האידיאולגיה של פורטוגל הוביל לפרגמטיזם טהור (וגזעני) שהתווה שלטון ישיר, נוקשה וריכוזי עם פיתוח מוגבל מאוד של האוכלוסיה. גם האידיאולוגיה הפורטוגלית המאוחרת הייתה ברובה מס שפתיים שכן הדיכוי הנוקשה נמשך ולא חלו שינויים מרחיקי לכת.
