העיתון:
תקשורת המונים במיטבה: העברת ידיעות לקהל נמענים גדול ואנונימי,הפצה למרחב גדול.
העיתון יצר טשטוש בין המרחב הפרטי לציבורי. חוויות פרטיות\מקומיות מפורסמות בעיתון והופכות לציבוריות.
העיתון יצר קהל קוראים (לעומת קהל השומעים שהיה עד כה והתבסס על מידע מהכנסייה).
העיתון צמח בשל יכולת הדפסה מהירה וזולה, קיום אמצעי הפצה מהירים וזולים יחסית (אמצעי תחבורה), חברת המונים קוראת וכותבת ודוברת שפות שונות שמגבירה ביקוש למידע כתוב, פיזור מגורי אנשים על שטח פיזי גדול שהצריך אמצעי לעדכן אותם.
ייחוד העיתון: אמצעי ציבורי ראשון, קשר ראשון בין ראש המדינה החילוני לאזרחים נעשה על ידי העיתון, האמצעי הראשון שיצר קהילה מדומיינת – קהל קוראים יחידים בטקס דמיוני משותף.
התפתחות העיתון פגעה במעמד הכנסייה בגלל: אנשים לא הצטרכו להגיע פיזית לכנסיה כדי להשיג מידע, מה שהרחיק אותם בהמשך גם באופן נפשי. (העיתון תפס את מקום דוכן המטיף). בעקבות הדפוס והעיתון נוצרו חדרי קריאה ותרבות קריאה בבתי קפה וחנויות ספרים, מה שגרם עוד יותר להימנע מלהגיע לכנסיה בשעות הפנאי.
בעקבות זאת, הציבור הפך לציבור מחולק, מבוזר, אינדיווידואלי, שהיה קורא באופן אישי. "שתיקה קודרת" – של קהל הקוראים.
עוד כמה פרטים שקשורים לעיתון:
ע"פ אוטו גרוס – כדי שעיתון ייחשב עיתון צריכים להיות 5 אלמנטים: 1.תדירות גבוהה לפחות פעם בשבוע, 2.צריכה והפצה המונית, 3.גיוון תוכני, 4.אפשרות גישה לכל הציבור, 5.המשכיות בפרסום.
יומני האומה הרומית היו למעשה העיתון הראשון. נכתבו בהזמנת יוליוס קיסר הועתקו ידנית והופצו לעשירי רומא. בהמשך – ימי הביניים הופצו עלוני מידע (בולטין) לאיגודים מקצועיים –גילדות. בוונציה – הופצו עלוני "גזאט" שנקראו על שם מטבע ונציאני\ על שם העיר גאזה. בגרמניה עם המצאת הדפוס הופצו דפים שמודפסים משני הצדדים (קורנט) זה היה עיתון יומי ראשון שם.
עיתון מודרני מתבסס על שיטת עבודה של הפרדה בין מקום הכתיבה, העריכה והצריכה שלו. מושגים בסיסיים: כתב – קוריספונדנט. שליח – פוסט (על שמו נקרא הדואר באנגלית). פרס – מכבש הדפוס (על שמו נקראה העיתונות). ניוז פיפר – דף חדשות.
פני פרס – עיתונות זולה, כותרות ותמונות גדולות. משיכת כל הציבור לצריכת העיתון, במחיר נמוך.
אבות העיתונות שהתחרו זה בזה בארה"ב – פוליצר (בעל עיתון ניו יורק וורלד) והרסט. (בעל עיתון ניו יורק גו'רנל ומייסד העיתונות הצהובה, עליו נעשה הסרט האזרח קיין).
העיתונות הצהובה נקראת על שם הילד הצהוב שהיה סדרת קומיקס של אאוטוקולט שפורסמה בניו יורק וויקלי, שנקנה בהמשך על ידי הרסט. המשכה ברומנית ובאופרות הסבון.
העיתונות סייעה להגברת הלאומיות בגלל שהגיעו ידיעות מחו"ל וידיעות פנים וזה חיזק את תחושת הלאום.
העיתונות סייעה למהפכות בכך שניתן היה להפיץ בה רעיונות מהפכניים.
העיתון נמצא בידי בעלי הממון שפועלים בידי בעלי השררה ומעניק להם את הכוח. בנוסף העיתון העניק כוח ליודעי קרוא וכתוב ולמביני השפה בה נכתב.
העיתון צריך להיות כמה שיותר מהיר ואותנטי, בשל כך הוא פתח פתח להמצאת אמצעי תקשורת להעברת ידיעות באופן מהיר יותר. (טלגרף טלפון והבאים אחריהם).
עיתונות לאומיות ומהפכות חברתיות
אנגליה (המהפכה התעשייתית, 1830-1760):
- העיתונות משמשת שופר לצרכים של העובדים ושל המעסיקים כאחד
- בעיתונות מתנהלים דיונים שיובילו לחקיקה למען עובדים ולשימור כוחו של בעל ההון
צרפת (המהפכה הצרפתית, 1789):
- העיתונות מתגייסת למען מטרות ההמון.
בעשר שנות המהפכה נסק מספר הפרסומים באורח משמעותי.
לכל פרסום – יש פרסום נגד
אחד מהרעיונות מרכזיים ב"הצהרת זכויות האדם והאזרח" (1789):
חופש הדיבור והעיתונות
ארה"ב (הכרזה – 1776)
- התיקון הראשון לחוקת ארה"ב (1791) קובע חופש הבעת דעה
- ב-1735, עוד לפני הצהרת העצמאות, העיתון ניו יורקי New York Weekly Journal מתח ביקורת על המושל הבריטי. השופט בחן תביעת המושל וקבע שכל עוד מדובר בביקורת מנומקת ולא בהסתה – זכותו של העיתון לפרסמה.
