במחזה "בעלת הארמון" יש סמלים רבים שמסמלים תכונות/ מצבים נפשיים. בקריאה ראשונה לא שמים לב אליהם.
*הארמון- גלוי: מוזיאון. סמוי: מסמן משהו ישן, מחבוא ללנה, בית כלא, סמל לזרות.
*שעון- גלוי: מראה זמן. סמוי: סימן ללנה לצאת, זאב' רוצה שהזמן ייעצר ודורה רוצה שימשיך.
*דלת- גלוי: מעבר. סמוי: דלת סתרים,מעבר בין חופש לשבי, בין מציאות לדמיון, בין ישן לחדש.
*קומקום וטל'- גלוי: מכשירים חשמליים. סמוי: סמל למודרניות, הם זרים לסביבה של הארמון.
*כלי תה- גלוי: כלי אוכל. סמוי: מישהו נוסף נמצא בארמון.
*סרט שחור- גלוי: תכשיט. סמוי: מזכרת אחרונה מאמא, רעל=מוות=שחור.
*עיתון- גלוי: כלי תקשורת. סמוי: הוכחה ברורה שהמלחמה נגמרה.
*נעליים- גלוי: פריט לבוש. סמוי: מעבר ממקום למקום- מהישן לעולם החדש בהווה.
זאב' לא רוצה שלנה תחליף נעליים- תעלם, תעזוב, תלך.
השעון כמוטיב
– השעון הוא יסוד מארגן של הזמן – כל המחזה צריך לארוך 3 שעות. השעון מקולקל במערכה א' ובסופה הוא מצלצל ויוצאת לנה למערכה ב'. בסוף מערכה ב' הוא מצלצל שוב וזאברודסקי מופיע עם האקדח. השעון גם מצלצל 12 בסוף המחזה וכך סוגר אותו.
– השעון מתאר את המציאות – שעון עתיק שנמצא במקומות כמו ארמונות. הוא מקשר גם אל תרבות העבר.
– השעון שולט על לנה – היא חיה בהתאם לצלצולי השעון.
– השעון משמש רמז מקדם לקיומה של לנה.
– השעון הוא גם רמז אגדתי – נמצא בכל האגדות; דורה גם מדברת על זה במערכה א'.
– בסוף המחזה השעון חוזר לקדמותו – הזמן חוזר לקדמותו.
הקשר של הדמויות עם השעון
זאנד
– נצר למשפחת שענים, מתעניין בשעונים ולכן בודק את שעון הקיר – יש לו חולשה לשעונים.
– מגשר בין התרבות העתיקה (העבר) לבין ההווה – מתאים לו להסדיר (לכונן) את השעון.
זאברודסקי
– עבורו הזמן עמד מלכת – הוא חי בעבר, בתקופה האריסטוקרטית.
– עבורו השעון העתיק עוצר אותו מלכת – הוא דואג לכך שהשעון מכוון רק ללילה בו הוא משחק את "הרוזן" וממשיך את חיי העבר.
– עבורו זה הדבר היחיד שנותן תוכן לחייו – המשחק של העבר נותן לחייו תוכן.
דורה
– שונאת חפצים עתיקים. שעון הקוקייה לא מטריד אותה – היא פשוט רוצה ללכת משם, החוצה – לזמן הריאלי.
לנה
– הזמן שלה עצר מלכת לפני 3 שנים, היא אסירה בכלוב של זהב.
– הזמן אצלה מלאכותי – מכוונים אותה מלאכותית – רק בלילה היא חופשייה, במידה מוגבלת.
מוטיבים נוספים ב-"בעלת הארמון"
סערה
הסערה החיצונית (מזג-אוויר) שהופכת לסערה פנימית, והיא הגורם למחזה. הסערה בחוץ גורת ללנה לחשוב שזו הפצצה של הנאצים. גם בתוך נפשה של לנה מתרחשת סערה – היא לא יודעת מה להחליט.
חלון
חופש, תקווה.
טלפון
תקשורת עם העולם החיצון.
ארמון
– סמל לעולם האגדות.
– מנותק ומבודד – נמצא בתוך יער.
– יש אווירה של הזיה בחלום.
– הפך למוזיאון שמשמר את ההיסטוריה והוא קפא ולא מייצג תרבות קיימת.
– משמש ללנה כלא.
הקומקום החשמלי והטלפון
מבחינת הרובד הגלוי, אלו חפצים שימושיים ומודרניים, אך מבחינת הרובד הסמוי נגלה שהינם זרים לסביבתם. כמו כן, הם מצביעים על הניגוד בין העולם המודרני לבין ארמון העתיק.
עניין "הכלים לשניים": ברובד הגלוי ניתן להבין שמדובר בזוג שרוי בתוך הארמון, ואכן ה"כלים לשניים" מוליך אותנו אל הדמות החבויה מעינינו והצפויה בליבנו עוד מלפני עלות המסך ועם הצגת שם המחזה.
הסרט השחור
מסמל ברובד הסמוי מוות, חוסר רצון לשאת עוד את החיים. זו גם מזכרת אחרונה מאימה של לנה.
העיתון
מעין סמל לחיי העולם הזה. הוכחה ללנה שהמלחמה נסתיימה. סמל למציאות ולהווה.
הנעליים
סמל לאופנה המתחדשת, כמו כן נעליה של לנה מסמלות מעבר מהעבר הכואב לעתיד המבטיח. הנעליים הם מזכרת אחרונה מאימה של לנה. מהעבר שלה.
הספרייה בארמון
היא סמל לעולם ששקע, לתרבות שנשכחה, למסורת ולשרשים של האנושות. היא מקום המסמל את הערכים התרבותיים של האדם במהלך ההיסטוריה.
