בעולם מודרני ופוסט-מודרני של קבוצות גדולות (עיר ומדינה) מצד אחד וניידות גבוהה וקצב שינויים אישי גבוה מצד שני, נדמה כי המושג קהילה כבר לא רלוונטי או פשוט לא אפשרי בעבור מרביתנו. אולם לדעת אחד מהסוציולוגים הגדולים ביותר של המאה ה-20, היהודי-פולני זיגמונט באומן, אלו הם בדיוק החולאים והבעיות של העולם המודרני והפוסט מודרני שהופכים את הקהילה לדבר החשוב ביותר בעבורנו ולמענה לרבים מהקשיים שלנו:
חוסר ביטחון הוא משהו שכולנו חשים כשאנו שקועים בעולם נוזלי ובלתי צפוי של שחיקת החוקים, גמישות, תחרותיות ואי ודאות מושרשת, אך כל אחד מאיתנו סובל את חרדתו בגפו, כבעיה פרטית, כתוצאה של כשלונות פרטיים או כאתגר ל- savoir-faire [בטחון במעשינו] וליכולת ההתאמה שלנו. אנו נקראים, כפי שאולריך בק אבחן בחריפות, לחפש פיתרונות ביוגרפיים לסתירות שיטתיות, אנו מחפשים ישועה פרטית מבעיות משותפות. לא סביר שהאסטרטגיה הזו תענה על מה שאנו מחפשים, שכן היא מותירה את שורש חוסר הביטחון על כנו. יתרה על כן, זוהי בדיוק ההסתמכות הזו על המשאבים והכישורים האינדיבידואלים שלנו שממלאת את העולם בחוסר הביטחון שממנו אנו מבקשים לברוח.
(מתוך: זיגמונט באומן, community: seeking safety in an insecure world"", 2001)
ראו גם:
לקריאה נוספת על קהילות וקהילתיות:
וירטואליות ואי שביעות רצון ממנה: חיפוש אחר קהילה בחלל הקיברנטי / שרי טרקל
קהילות מדומיינות – בנדיקט אנדרסון
