דמויות ברומן הר אדוני
חזרה אל עמוד הסיכום הראשי של הר אדוני
ההורים
אביו של הגיבור התעקש שימשיך ללמוד עד כתה ה' כאשר שאר הילדים נוהגים לסיים כבר בכתה ג'. הוא מסיים לימודיו בגיל 13 –גיל שעל פי היהדות נער יהודי אמור להתחיל למלא מצוות.
ככל המתבגרים גם הוא נדרש להיות עצמאי אך כפי שהוא מגדיר זאת "מתבגר בריצה". כלומר הוא נאלץ להתמודד עם הרבה מדי בבית אחת ללא אפשרות לחקור לחוות ולמצות את הדברים. הוא אינו יכול להשען על הוריו ומוצא עצמו פעמים רבות בודד.
הוא מעריך ומוקיר את הוריו. זכורים לו הימים היפים שחוו יחדיו ואין ספק שהוא מתגעגע לימים אלה, אבל גם כאשר הוא נזכר בערגה באותם ימים נדמה כי הקשר העבות בין הוריו כבר אז היה משהו שחצץ בינו לבינם ויש תחושה שלמרות האהבה שהוא רוחש להם קיים גם כעס על הברית שכרתו כזוג-ברית שהותירה אות בחוץ. המספר נאלץ להתמודד עם המציאות הקשה של חייו, ללא תמיכת הדמויות המשמעותיות לו. הוריו "נטשו" אותו שלא מרצונם אלא כתוצאה הנסיבות הקשות של חייהם: האב עובד קשה כסבל ואין לו פנאי לבנו ואחר מטפל באם החולה. כשהאם נלקחת לבית החולים אחרי שקודם בלתה זמנה בשינה ובמנוחה ניתן לראות את ההשפעה על המספר שזקוק מאד לאימו". הבית שותק, קופא אני לא יודע להיות בו" (ע' 45.) כשהאם מתאשפזת יש נתק בינו לבין אביו ע' 56
"אמא לא חוזרת אבא מסתובב ביית אילם, לא נכנס לראות אם אני בחדר, אם אני ישן. התנתקנו". האם כבר לא נמצאת שם לנחם את בנה לפני השינה והוא נאלץ "לשלוח את עצמו לישון. הבדידות שלו זועקת ואביו אינו מסוגל לתמוך בו ולהיות שם בשבילו.
נראה, כי הוריו מחויבים זה לזו בקשר חזק מאד ואפילו ילדם אינו יכול להיכנס ביניהם-להיות שותף לקשר זה להיות חלק מהם". השנה לא יהיה חג מולד" מבשר האב לבנו. האב מחויב לאשתו החולה ולא מסוגל לעשות דבר מלבד להיות איתה ולטפל בה.
המספר מציין ביחס להוריו בעמ' 105" הברית שלו איתה מתהדקת ואני בחוץ" ובתגובה מהדק את הקשר- הברית שהוא כרת עם מריה.
"המחלה הזאת היא עניין שלהם , תפקידי לדאוג לבית ולחכות ואני מחכה" (עמ' 76).
לאב קשה בעצמו להתמודד עם מחלת האם ויותר מאוחר עם אובדנה ואינו מסוגל לתמוך בבנו ולעזור לו לעבור את התקופה הקשה שהוא חווה-האב מתקשה להתמודד עם מותה של אשתו האהובה ואינו מסוגל להיות קשוב לבנו שחווה סערות רגשיות וטלטלות עזות על כך הן בשל מות האם והן בשל הגיל הכל כך רגיש שבו הוא נמצא. מכאן שאינו יודע כלל מה עובר על בנו ואינו שותף לחוויות של האהבה הראשונה והמין הראשון שהוא חווה, כמו את שאר הדברים שהוא מגלה על העולם "רק היא חשובה לי.." אומר האב וכמו מנתק את בנו ממנו ושולחו לחופשי מוקדם מדיי ומהר מדיי.
קשה להגדיר את הוריו של המספר כתורמים לגיבוש זהותו שכן לא היו שם עבורו, לא תמכו בו ולא כיוונו אותו. תרומתם "דווקא מתבטאת בעובדה שלא היו. מצב זה הביא לכך שנאלץ להתמודד עם החים החדשים במלוא העוצמה-לטוב ולרע, תוך חיפוש אחר מקורות מידע, תמיכה ואהבה אחרים.
החברה צריכה ללוות את המתבגר ולתמוך בו כדי שתקופת גיל ההתבגרות תהווה קרש קפיצה לחייו הבוגרים.
המספר מרבית הזמן מנותק מהוריו ולכן הוא מוצא דמויות אחרות (או חפצים) שמהם הוא שואב כוחות, לומד ומשכיל, באמצעותן הוא מרגיש חלק מהחברה שסובבת אותו ואולי, אפשר לומר בזכותן מצליח לשרוד.
מאסט אריקו –הבוס שלו-אצלו הוא לומד את מקצוע הנגרות, הוא אדם מעשי ופשוט ועוזר למספר לראות את הדברים כפי שהם ללא כחל וסרק.
דון רפניילו– רב דניאל, יהודי היצול שואה שהגיע לנפולי בדרכו לארץ הקודש-הוא סנדלר בחסד-איתו מנהל המספר שיחות מעמיקות על משמעות החיים, על בני אדם שונים ועל העולם.
הבומרנג– חפץ בעל משמעות רבה בתהליך ההתמודדות שלו עם הארועים השונים סביבו. הבומרנג מעניק לו כוח, בטחון, אמונה, אומץ ומעצב את דימויו העצמי מבחינה נפשית ופיזית-זוהי המתנה היפה ביותר שאביו נתן לו.היא מלאה את מקומו וכיפרה על העבודה שהיה חסר כל כך בחיי בנו- אולי למעשה זוהי תרומתו החיובית של האב להתבגרות של בנו.
