(רוח התקופה ומאפייני המודרניזם (וולטר בנימין

ריאקציה נגד התיעוש, העיור והמודרניות– תנועות הניאו רומנטיקה תנועות נוער, טיפוח הגוף והספורט. תהליך המודרניזציה מעורר תגובת נגד. יש אי נחת מהקדמה והעיור תחושה הנובעת מערכים של מסורת וקהילתיות. העולם המודרני הינו עולם מנוכר בו אדם לאדם זאב, האינדיווידואליזם הינו הערך המרכזי. זה עידן שאיבד את הקשר עם העבר והטבע. תנועות הריאקציה קמו כנגד "בעיטת" המודרניזציה בלאומיות, קהילתיות ובשורשים.
ריאקציה נגד הבורגנות וערכיה– חשיפה של הצביעות הבורגנית, המוסר הבורגני וכנגד תהליכי דמוקרטיזציה וחברת ההמון.
ריאקציה נגד הנצרות ושיבה אל מוטיבים פאגאנים קדם נוצריים– בהשארת דארווין "to go native", לחזור אחורה אל השבטיות.
האנטישמיות המודרנית- ריאקציה נגד האמנציפציה והבולטות היהודים במקצועות החופשיים, במסחר ובבנקאות. האנטישמיות המודרנית היא הריאקציה למודרניזציה שהביאה עימה רוחות של שוויון שהביאו לשוויון זכויות גם ליהודים.
ביטוי אומנותי שמבטא שינויים תרבותיים- מחזאות, שירה, מוזיקה, אומנות פלסטית המבטאות מגמות והלכי רוח ומבטאות תגובה תרבותית לדברים שהתרחשו בעקבות תהליך התיעוש.
אדריכלות – זרם בבאוהאוס- בניה תעשייתית לגובה- תחילת ביסוס גורדי השחקים, שימוש בצורות הנדסיות, מגדל אייפל, הסנטרל פארק ועוד….
הפגנת רגשנות רבה – התיעוש והרציונליזם יוצרים בין השאר תחושות של ביטול עצמי ושל שעבוד. תגובה לחילון ולרציונליזם: התבוננות ב"אני", ב"עצמי", בפענוח התנהגותו של האדם כלפי עצמו וכלפי החברה הסובבת אותו. מקצת התגובה: הנעה על ידי רגשות, היאחזות באהבה – במטרה להתמודד עם התיעוש והלחצים שהוא גוזר, ועם הרציונליזם המכתיב את אורחות החיים.
נשים ומיגדר – מראם של נשים וגברים הפך דומה יותר. נשים לבשו "שמלת רפורמה" רפויה, שנותנת חופש לגוף שהיה חנוט עד אז ב"מחוך צרעה"; הן סיפרו את שערן, עישנו, ואפילו לבשו מכנסיים בפעילויות ספורט מסוימות. גברים עברו לחליפות רפויות ונינוחות, למגבעות נמוכות והתגלחו. בקרב שני המינים המראה השמן יצא מן האופנה והחליף אותו מראה רזה יותר. כמו כן החלה צריכה של מוצרי אופנה בייצור המוני (גם המבוססים שבהם). מאז המהפכה התעשייתית עלתה הנראות הציבורית של נשים, והיא גוברת עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שעה שיחליפו את הגברים המגויסים. חרף זאת – שכרן נותר נמוך משכרם של גברים, ואין להן זכות בחירה. את המאבק למען מתן זכות בחירה לנשים ניהלו בעיקר נשים מבוססות, משכילות ומודעות, שהבינו את המשמעות של שותפות מלאה של נשים בחברה.
החלה פעילות חוץ-ביתית, המאפשרת השתלבות עם הטבע. רעיון השיבה אל הטבע קיים מאז הרומנטיקה, אבל משלהי המאה ה-19 הוא משמעותי יותר בשל תחושתם של אנשים כאילו מופעל עליהם לחץ בשל התיעוש והצטופפות הדיור בערים.