נורמות הן כללי התנהגות או סטנדרטים מקובלים בחברה מסוימת ובנסיבות מוגדרות. כל קבוצה מפתחת נורמות חברתיות או סטנדרטים של התנהגות. הנורמות מכוונות חשיבה, רגשות והתנהגות, החל בסגנון לבוש וכלה בעמדות שעניינן צדק, מוסר ומין. ניתן להגדיר נורמות בשני אופנים: מן ההיבט החברתי נורמה היא מערכת של ציפיות מאדם הממלא תפקיד מסוים. לדוגמא מצפים מהמורה להתנהג בצורה מסוים בכיתה וגם מחוצה לה וגם על התלמיד למלא נורמות חברתיות: עליו להגיע לבי"ס, להכין שיעורים וכו'. מכאן שיש תלות והשלמה הדדית במילוי תפקידים המוגדרים לפי נורמות חברתיות. המורה יכול להתנהג כמצופה מתפקידו בתנאי שגם התלמיד יתנהג בהתאם לנורמות שהחברה מכתיבה לו. ההיבט הקבוצתי – בכל קבוצה נוצרות נורמות הקובעות כיצד יש להתנהג במצבים מוגדרים וכיצד יש להעריך תופעות מסוימות כקבוצה. כיתה היא דוגמא אופיינית לקבוצה בעלת נורמה קבועה בתחום התגובה לבחינות: נורמות ההתנהגות בקרב הסטודנטים הישראלים שונה מאלו של סטודנטים אמריקאים: כאשר על הסטודנטים האמריקאים מוטלת מטלה, ישתדלו הם לבצעה כנדרש. אצל הישראלים הנורמה היא כמעט תמיד הקמת ועד פעולה הפונה אל המרצה וניהול מו"מ כימו להפחתת הדרישה, לדחייתה או לקבלת הטבות כלשהן בהערכה. ניהול מו"מ בארץ הפך לנורמות בכיתות רבות והדבר הפך למקובל על דעת המורים. בארה"ב התה התנהגות זו מעוררת פליאה. ניתן להבחין גם בין נורמות פורמליות מוגדרות, מנוסחות ומועברות מילוליים לחברי הקבוצה, נורמות בלתי פורמליות אשר אינן מנוסחות מילולית אך כל חברי הקבוצה חשים בהן באופן אינטואיטיבי והשפעתם אינן פחותה משל הראשונות. קיימות נורמות קבוצתיות הנוגעות להערכה הניתנת לחברי הקבוצה ע תכונות מסוימות: נורמות אסתטיות קובעות את צורת הלבוש, התספורת, המוסיקה וכו'. המידה שבה התלמיד היחיד מתאים או אינו מתאים לנורמות ההערכה של הקבוצה קובעת במידה רבה את מעמדו בכיתה. ממחקרו של קולמן עולה כי הבנים זוכים לסטטוס חברתי עפ"י הצלחתם בספורט והבנות לפי חזותן. בארץ הדבר אינו כך מאחר והפעילות הספורטיבית אינה כה מרכזית. על האופן שבו נוצרת נורמה קבוצתית, ניתן ללמוד מניסוי שערכו שריף ושריף, 1964 (תופעה אוטוקינטית) בו ביקשו מהנבדקים להעריך את כיוון תזוזתה של נקודת אור בחדר חשוך. תחילה הביע כל נבדק את הערכתו האישית ויצר דפוס תפיסה אופייני. מאוחר יותר נתבקשו הם להביע הערכתם בפורום קבוצתי. כאשר הביעו הם את הערכתם לפני הקבוצה, נמצא כי התרחשה התקרבות של כולם לכעין נורמה קבוצתית שהיתה למעשה פשרה בין תפיסות הבודדים. באם נסמוך על ניסויים של שריף ושריף ונראה בו דגם ליצירת נורמות קבוצתיות, נוכל להניח כי קיים תהליך התקרבות בין עמדותיהם של היחידים בקבוצה ויצירת נורמה קבוצתית. תחילת שנות לימודים בכיתות חדשות היא דוגמא לכך. תחילה כל תלמיד מתנהג כפי שהיה רגיל להתנהג במסגרות אחרות. תוך התנסות בפעולות גומלין חברתיות מתגבשות נורמות אחידות המחייבות את כל התלמידים. לעיתים נוצרים קונפליקטים בין נורמות בתוך הקבוצה המביאים לנסיונות ואף לחצים לאזן אותן. לדוגמא: קונפליקט בין נורמות המורה הדורש מצויינות מהכיתה ע"מ להוכיח כי הוא מורה טוב, לבין נורמות התלמידים בכיתה – העיקר לעבור את המבחן בלי לייחס חשיבות לרמת ההישגים. קונפליקט מעין זה עשוי במקרים אלה להיות סמוי או גלוי: כל צד מנסה להשליט את הנורמות שלו ולא להכנע לנורמות שמנסה להשליט האחר: המורה יכול להטיל סנקציות על תלמידים שאינם משתדלים להגיע להישגים ואינם מתאימים עצמם לנורמות שלו ובמקביל הכיתה יכולה להיות סנקציה כמו נידוי חברתי על אלה מחבריה שאינם מתנהגים בהתאם לנורמות הכיתתיות. קונפליקט מעין זה משפיע על האוירה בכיתה ואין ספק שגם הלימודים ניזוקים ממלחמה זו בה מושקעת אנרגיה רבה. כיון שבי"ס הוא מוסד חברתי, מתפקד הוא כסוכן סוציאליזציה מן החשובים בחברה. הוא מייצג לרוב את הנורמות הפורמליות הכללית ואף מנסה להחדירן לתלמידים. נורמות חברתיות אחרות המוקנות לתלמידים בבי"ס הן עצמאות, קבלת אחריות למעשים, הישגיות, השתייכות לקבוצה ושמירה על ייחודיות בתוך הקבוצה. הנורמות הפורמליות הנהוגות בבי"ס נשמרות בקפידה ע"י המנהלים וקשה לשנותן, אך באם הקונפליקט עם התלמידים בעניין הנורמות נמשך, קורה לעיתים שהן משתנות. לדוגמא: בנים המאריכים שיער – הדבר לא היה מקובל לפני כ-20 שנה ובעקבות קונפליקטים לא מעטים שונתה הנורמה.
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
