הולמן 63' יצירתיות = "פעילות יצירתית שמתבטאת ביצירת חדש בין אלמנטים קיימים, התוצר יהיה מקורי חדש ומפתיע והתהליכים מאופיינים בשילוב בין תהליכים לא רציונליים אינטואיטיבים לא מודעים עם תהליכים0 מודעים אנליטים יותר. היוצר בתהליך היצירתי עובר תהליך פרודוקטיבי של מימוש יכולות והתפתחות והסביבה מאופיינת בפתיחות עושר וספונטניות"
הגדרה: יצירתיות היא גמישות מחשבתית, יכולת לצאת מהמסגרת וליצור עולם חדש. יצירתיות פירושה פעילות שגורמת להולדתו של רעיון או מכשיר חדש. זהו תהליך המורכב מסוג חשיבה מסתעפת למציאת פתרונות אפשריים רבים לבעיות להן מספר פתרונות נכונים, בעיות שכדי לפותרן, על התלמיד להשתמש בדמיונו ולהפעיל מערכת מסתעפת של אסוציאציות, ומתוצר מסויים, תוצר אשר הינו בעל ערך חברתי (בתחומי מדע, אמנות ותרבות) הכולל תהליכי ביצוע עד ליישום הרעיון והבאתו לכלל תוצר מוגמר. ביצירתיות מספר מימדים: יצירתיות; תוצר; תהליכים יצירתיים; מאפייני היוצר והסביבה היצירתית.
בשנות השישים החלו החוקרים לעסוק בצד מיוחד של המשכל – סוג חשיבה הנדרש הן להצליח בלימודים והן במבחני המשכל והוא הוגדר חשיבה מסתעפת או חשיבה יצירתית בניגוד לחשיבה מתמקדת בה עסקו המחקרים ואשר נבדקה ע"י מבחני המשכל. עם פרסום תורתו של גילפורד להבחנה על מבנה האינטלקט, ההבחנה בין חשיבה מתמקדת לחשיבה מסתעפת קיבלה משמעוות מיוחדת. במנותו את פעולותיו של האינטלקט, הגדיר הוא את החשיבה המתמקדת כחשיבה החותרת להגיע לשורשה של בעיה, להשתמש בכל נתוניה כדי להגיע לפתרון נכון אחד ויחיד (לדוגמא בעיה בחשבון, על התלמיד להגיע לפתרון אחד אפשרי). החשיבה המסתעפת חותרת למצוא פתרונות אפשריים רבים לבעיות שיש להן מספר פתרונות נכונים (לדוגמא: מה עגול ?), בעיות שכדי לפותרן, על התלמיד להשתמש בדמיונו ולהפעיל מערכת מסתעפת של אסוציאציות. בעקבות המחקר על החשיבה המסתעפת, עבר הדגש בהוראה וחינוך מפיתוח החשיבה המתמקדת לפיתוח החשיבה המסתעפת. מתנגדי טיפוח החשיבה המסתעפת הביעו סייג על עצם השימוש במושג יצירתיות.
יוצר
תוצר תהליך (יצירתי)
תוצר =
1. שטף, גמישות, מקוריות, אלבורציה
2. חדש, מפתיע, מקורי
תהליך = יצירתיות היא שאתה מוציא את יצירתך מהכוח אל הפועל. אימון/ שכלול, עיבוד וליטוש של התוצר, הפיכתו למובן, שלם, נגיש ואח'. דורש תכונות: התמדה, מסירות, עקשנות, נחישות, כישורי שיווק, חריצות, עבודה שיטתית וכו'.
יוצר = יש אצל היוצרים שילוב של תכונות מנוגדות. הם מאוד "משוגעים" וגם מאוד "בריאים". היינו היוצרים הם גבוהים במימדי בריאות נפשית ובמימדי פתולוגיה. הם רציונאליים, אינטואיטיביים, גבוהים באישיות ובגבריות, סקרנות, נכונות להתמדה ומאמץ נוכח כישלונות – ישנה אמונה שמה שעושים, נעשה לא רק למען עצמנו וזה עוזר.
מימדי היצירתיות
- יצירתיות = סוג הפעילות, מבטאת יחס חדש בין אלמנטים קיימים, יכולת להסתכל על בעייה ממקום אחר.
- תוצר = חדש, מפתיע, מקורי.
- תהליכי יצירתיים – שילוב בין סוגי חשיבה שונים – אינטואיטיבית ולא מודעת (חשיבה מסתעפת) ביחד עם חשיבה ממוקדמת ויכולות קוגניטיביות אנליטיות. צריך שילוב בין ניגודים.
- מאפייני היוצר – התהליך שעובר היוצר, האופי שלו, תהליך של מימוש יכולת, של צמיחה.
- הסביבה היצירתית – פתוחה, ספונטאנית, רב גונית, התקופות הכי יצירתיות הן מעבר משלטון אחד לשנה, חברה יצירתית היא חברה שבה יש הרבה מיעוטים, חברה רבגונית (כמו ארה"ב לדוגמא).
האומנם יצירתיות ?
גדלס וג'קסון בספרם יצירתיות ואינטליגנציה הבחנו בין 2 סוגי תלמידים עפ"י כשרונותיהם האינטלקטואלים: סוג אחד מנה תלמידים אשר הגיעו להישגים גבוהים בחשיבה מתמקדת ואליהם התייחסו כגבוהים במשכל והסוג השני מנה תלמידים מצטיינים חשיבה מסתעפת ואליהן התייחסו כגבוהים ביצירתיות. המונח יצירתיות בו משתמשים הם ובעקבותיהם חוקרים אחרים, נראה מוטעה ומטעה. טעות היא לכנות חשיבה מסתעפת בשם יצירתיות מכיוון שיצירתיות הוא תהליך המורכב לא רק מסוג חשיבה מסויים אלא גם מתוצר בעל ערך חברתי. אם כך, אם נוכל לשפוט יצירתיות רק עפ"י תוצר סופי, משמע שפרט לתהליך חשיבה מסויים נכללים בה תהליכים נוספים – תהליכי ביצוע בכדי ליישם רעיון ולהביאו לתוצר מוגמר, נדרשים כשרונות ספציפיים רלוונטיים. לשם פיתוח היצירה עד סיומה נדרשת גם מערכת של תכונות אישיות כגון: יכולת, התמדה וכדומה. היינו כאשר מצביעים על תוצר מוגמר שבאמצעותו שופטים יצירתיות, מצביעים אנו על שורה ש כשרים אינטלקטואליים ביצועיים ואישיותיים בנוסף לחשיבה היצירתית עצמה. טעות לחשוב שכאשר מפתחים את החשיבה המסתעפת בילדים מפתחים גם יצירתיות. מחקרים הראו כי אנשים יוצרים, אשר יצירותיהם נחשבו כתרומה לחברה, לא היו בעלי ציונים גבוהים במבחני יצירתיות. היינו, טרם הוכח הקשר בין מבחנים הבודקים יצירתיות לבין יצירתיות הלכה למעשה.
הדסון בספרו המתמקד בסדרת מחקרים שערך בקרב ילדים המצטיינים בחשיבה מתמקדת וילדים המצטיינים בחשיבה מסתעפת, הציע להזניח את המונח יצירתיות ולאמץ במקומו את המונח הסתעפות. את הילדים האינטליגנטיים מכנה הוא מתמקדים ואת היצירתיים מסתעפים, בהתאם לסוגי החשיבה הנדרשים לשני סוגים אלה של הישגים. כשם שהיתה התלהבות ממבחני המשכל, כך ממבחני היצירתיות. כל אימת שמזכירים מבחני יצירתיות" תהייה הכוונה למבחנים הבודקים חשיבה מסתעפת.
למחקר בנושא היצירתיות שני כיוונים עיקריים:
א. חקר היוצרים הידועים ביצירותיהם בתחומים שונים של אמנות ומדע.
ב. חקר החשיבה המסתעפת בקרב ילדים, בהנחה שהיא משמשת כבסיס ליצירה.
כיצד לעודד יצירתיות בבי"ס ?
לעודד עבודה עצמאית – בלי להתחשב בדעות האחרים, להיות משוחרר לעשות מה שרוצים. עצמאות יכולה לתת ביטוי ליצירתיות.
יצירת אווירה שבה יש הזדמנות להיחשף למודלים של יצירתיות, סביבה של עידוד ואווירה לא שיפוטית.
עידו התהליך ולא התוצר הסופי.
סיעור מוחות.
לעודד מציאת מספר פתרונות – חשיבה מסתעפת, כבוד לשונות, לריבוי.
הומור ויצירתיות
אחת הדרכים לטיפוח יצירתיות היא השימוש בהומור , ההומור זכה לאחרונה להכרה מחודשת כגורם משמעותי ביצירתיות.
פרויד ראה את המשותף בין משחק, דמיון ויצירתיות וניסה להסביר את התהליכים הפסיכולוגיים שביסוד ההומור, הוא טען שההומור מבוסס על קשרים בלתי צפויים שהבנת משמעותם מסבה הנאה – החיוך והצחוק הם ביטויי התנהגות להנאה זו. גם ארתור קסטלר טען שיש קשר בין הומור לבין יצירתיות והציג מושג חדש ביסואציה – מתייחס לקישור שנעשה בהומור בין עניינים או מושגים שלכאורה אין ביניהם כל קשר, והענקת משמעות חדשה לקישור זה – על עיקרון הביסואציה נוצרת הבדיחה.
להומור שני ממדים: (1) יצירת הומור (2) הנאה מההומור.
במחקרים שבהם בדקו קשר בין הומור ליצירתיות אכן נמצא שהיצירתיים יותר הם גם ההומוריסטיים יותר – מחקר שנערך בישראל ושבדק את השפעת ההומור על יצירתיות. ההנחה הייתה שאם נבדקים ייחשפו להומור, הדבר יביא בנוסף להנאה עידוד חשיבה מסתעפת בעת ההתמודדות עם המשימה שתוצג בפניהם. התוצאות הוכיחו שהומור מעודד תשובות הנובעות מחשיבה מסתעפת ויצירתית.
יצירותיות: חקר היוצרים וחקר היצירה
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
