חקר היצירתיות העלו שאלות רבות לגבי גילוי היצירתיות והתפתחותו אצל הילדים, שאלות שעוררו תנועה גדולה של נסיונות לפתח כלים למדידה אובייקטיבית של כושר היצירתיות. בהשראתו של גילפורד, אשר הבחין בין חשיבה מתמקדת למסתעפת, החלו בפיתוח כלים אלה. הנחת המוצא שעליה התבסס פיתוח כלים אלה היתה שבעזרתם ניתן יהיה לבדוק בילדים כושר אשר ינבא את מידת היצירתיות שלהם בבגרותם, כלים שבאמצעותם נערכו אלפי מחקרים ועל אף המחקרים הרבים לא ברור האם הילדים המשיגים ציונים גבוהים במבחני היצירתיות יגדלו להיות יוצרים בבגרותם. על אף הביקורות על כלים אלו וגם אם טרם הוכחה יכולת ניבואם עדיין נודעת חשיבות רבה לפיתוח כלי המדידה ולו רק בשל תרומתם לחקר בהחשיבה המסתעפת. מדידת היצירתיות בקרב הילדים נעשית באמצעות מערכות מבחנים שבבנייתם החל גילפורד, אשר בנה 53 מבחנים שונים כדי לבדוק את 16 הגורמים המרכיבים, לפי התיאוריה שלו, את המשכל. גם גדלס וג'רסון וטורנס בנו מבחני יצירתיות, כאשר השימושי ביותר הוא זה של טורנס.
מבחן היצירתיות של טורנס בודק בעיקר:
תוצר =
1.
שטף = הרבה שימושים לחפץ לדוגמא קופסא לטושים ולמחקים וכדומה.
גמישות – יכולת לתת תשובות – החפץ הוא קופסא, כובע וכדומה.
מקוריות עד כמה היא תשובה שכיחה. של התשובות
אלבורציה – מידת העיבוד / הפיתוח לתת תשובה ישירה ומפורטת.
- חדש, מפתיע, מקורי
נחלק ל-2:
- החלק המילולי כולל משימות אחדות: המשימה הראשונה דורשת מן הילד לבטא סקרנותו ולפתח השערות במונחים של אפשרויות וכינוייה הוא "שאל ונחש". ציור מסויים מוצג בפני הילד והוא נדרש לענות על 3 שאלות מוקצבות ב-50 שורות ומעודדות אותו לשאול ולהציע מספר מירבי של אפשרויות (א. לרשום את כל השאלות הנדרשות כדי להבין את המתואר בציור; ב. לנחש מהם הגורמים שהביאו למצב המתואר בציור; ג. לנחש מהן התוצאות האפשריות למצב המתואר בציור). חלק זה של המבחן מעריך את יכולתו של הילד להגי לבלתי ידוע. התשובות ותוכנן נותנות תמונה אודות עושרו הרעיוני של הילד. הגישות השונות של הילד בדבר סיבות המצב ותוצאותיו מאפשרות להעריך את גמישות מחשבתו. הסיבות והתוצאות שנותן הוא למצב הם דד ליכולתו לעבד נושא מסויים בצורות שונות – עיבוד וליטוש ונדירות התשובות נותנים מדד למקוריות מחשבתו. ארבעת היסודות: עושר רעיוני, גמישות, יכולת עיבוד ומקוריות הם הפרמטרים העיקריים למדידת החשיבה המסתעפת. במשימה השנייה מתבקש הילד לשפר מוצר. מופיע לפניו עצם מסויים ועליו להציע את מירב האפשרויות לשיפורו כך שיהפוך למעניין בולתי רגיל. גם כאן הילד מתבקש לתת את מירב הרעיונות בלי להתחשב בעלות השיפור. את ההישגים במשימה זו מחשבים בקשרם עם ארבעת גורמי החשיבה המסתעפת. במשימה השלישית הילד נדרש למנות שימושים אפשריים רבים לחפץ כלשהו. גמישות מחשבתו ועושר דמיונו ייבחנו ביכולת זו לעבור לקטגוריות מחשבה שונות ורחוקות מאלה המקובלות. במשימה הרביעית על הילד להציג שאלות רבות ככל באשר אודות חפץ מסויים, שאלות שיש בהן כדי להאיר צדדים חדשים מעניינים של החפץ. המשימה החמישית היא העלאת תגובות למצב בלתי אפשרי. לדוגמא: מה היה קורה אילו בני אדם היו יכולים לעוף ?
- החלק הביצועי – חלק זה כולל את המשימות הבאות או חלקן: (א) לפני הילד מוצג דגם קרטון והילד מתבקש לצייר ציור שבו ישתלב הדגם וייעשה אינטגרלי. (ב) מציגים לפני הילד גיליון נייר ובו זוגות רבים של קווים מקבילים או עיגולים רבים זהים בגודלם. הילד מתבקש לצייר צורות שונות אשר הקווים המקבילים או העיגולים יהוו חלק מהן. (ג) על הילד לצייר ציור שיהיה סביב צורות גיאומטריות חלקיות (חצאי עיגול, קווים ועוד). הגירויים המוצגים לילד יכולים להיות גם קוליים- משמיעים לילד קולות כמו צלצול טלפון, תקתוק שעון, נקישות על שולחן וכו' והילד מתבקש לספר סיפור או להגיב באופן מילולי.
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
