סקרנות היא נטייה לחיפוש גירויים חדשים, עובדות ואלמנטים מעניינים ויוצאי דופן, זוהי התנהגות שמכוונת ללמידה ולחקירה שלתופעות בסביבה. זוהי נטייה טבעית באדם. רבים רואים בה את הכוח המניע הראשי בלמידה. כמו כל מניע, אף סקרנות איננה ניתנת לתצפית ולשיפוט ישירים ולומדים אודותיה מתוך מגוון התנהגויות. החקר בנושא הסקרנות מועט והסיבה היא כפי הנראה בקושי לערוך אינטגרציה בין התיאוריות הקלאסיות העוסקות בהתנהגות האנושית המעידה על סקרנות. רוב התיאוריות הפסיכולוגיות מסבירות את המושג סקרנות בעזרת המושג הומאוסטזיס = האורגניזם שואף להימצא דרך קבע במצב של איזון – הסקרנות מניעה את האורגניזם לאי שקט, לחקירה ולחיפוש התנסויות חדשות. אם כך, הסקרנות עומדת לכאורה בסתירה לאותם ניסיונות להבין את ההתנהגות על רקע של הומאוסטזיס.
שאלות יסוד:
האם סקרנות נועדה להומאוסטזיס או הטרוהאסטזיס ?
האם סקרנות היא תכונה אישית או שתלויה במאפייני הגירוי (האם הגירוי מורכב, חדש).
האם סקרנות היא תכונה מוגדרת או מתפזרת (משהו ספציפי או משהו כללי).
הסקרנות – צורך בפני עצמו
מחקרים התומכים בהטראוסטזיס: חקר הסקרנות החל בניסויים שעסקו בהתנהגות בע"ח (עכברים וקופים) ולמידתם, ניסויים במהלכם מלמדים את החיה לקבל תגמול בעבור פעולה מסוימת. מונטגומרי בניסויו גילה כי עכברים המתרוצצים במבוך יבחרו ללכת בכיוון המוביל את טבלת השחמט במטרה להתבונן בה כי היא מהווה גירוי מורכב ומעניין ומעין שכר עבורו. בניסויו של הארלו בקופים גילה הוא כי הם השקיעו מאמצים לפתור בעיות כאשר הפרס היה להציץ מעבר לחלון ולראות קופים אחרים משחקים בכלוב אחר. ממצאים אלו העלו את השאלה האם מצב בו מסופקים באופן מוחלט צרכים הפזיולוגיים הוא אמנם מצב המונע פעילות בגלל סיפוק אותם צרכים, או שמא הצורך בפעילות ובסיפוק הוא צורך בפני עצמו. פסיכולוגים החלו לבדוק את הסקרנות אצל בני אדם והעלו ממצאים דומים לאלו שקיבלו בחקר סקרנות אצל בע"ח. בקסטון ואחרים הראו כי מצב שבו מסופקים הצרכים הפיזיולוגיים באופן מוחלט יוצר שעמום ותנאים שקשה לעמוד בהם – הם הציעו לסטודנטים להשתתף בניסוי בו הם יקבלו שכר בלי שנדרשו לעשות עבורו דבר וזאת במטרה לבדוק את תגובות החסך בגרייה בשני תחומים: השפעת חסך הגרייה על חשיבה והתעוררות חזיונות שווא בעקבותיו מחד והשפעת חסך זה על נכונות לקבל תעמולה מאידך. בניסוי, כל הצרכים הפזיולוגיים סופקו (שתיה אוכל וטמפרטורה נעימה). הסטודנטים שהו בבידוד ובילו את רוב זמנם בשינה. לאחר יומיים בלטו אצלם סימנים של אי שקט, הם התקשו בחשיבה ולא הצליחו לפתור בעיות פשוטות, נתגלו קשיים בריכוז וניסיון לחלום בהקיץ. תוצאות המחקר העלו כי בתנאי בידוד תהליך החשיבה נעשה (פסיבי והיתה נכונות לקבל כל גירוי מוצע. יש לציין כי במחקר לא נותר אפילו נבדק אחד שהחזיק יותר משלושה ימים. אם כך, נראה כי האדם זקוק לגרייה מתמדת ובעדרה מחפש הוא גירויים חדשים. צורך הגרייה משותף לכל בני האדם אך הוא אינדוידואלי לכל אדם במידתו ובעוצמתו. במחקר שנערך בקרב עבריינים נמצא צורך גרייה גבוה. ממצא זה יש בו כדי להסביר מדוע כנסים הם למצבי הרפתקנות המסבכת אותם וגורמת להם לעבור על החוק. מחקר זה אף הוביל למסקנה כי השהייה בבית הסוהר הוא מצב בו הגרייה מצומצמת ומוגבלת וגורמת לאסירים צער רב ולפיכך בעת שחרורם מהכלא יחפשו הם לספק את חסך הגרייה ביתר שאת. גילויי סקרנות או חיפוש גירויים מרתקים מפאת שיעמום ידועים היטב. ההבדלים האישים ברמת הסקרנות מתבטאים במגוון רחב של התנהגויות אנושיות. ישנם חוקרים המתייחסים לסקרנות כאל תו אישיות לדוגמא אדם סקרן (בעל צורך גירוי גבוה) יבחר במקצוע שיאפשר לו גיוון רב ככל האפשר, ואם יקלע למצב בחדגוני שבו לא יהנה מעיסוקו עלול הוא לגרום נזק הן לעבודה והן לעצמו. נקודה זו מתקשרת למושג הזרימה, משימה קלה מדי עבור הפרט גורמת שעמום וזו הדורשת יכולת גבוהה מעט מיכולת הפרט עשוייה לעורר סקרנות ועניין. יש לזכור כי קיימים הבדלים אישיים במידת צורך הגרייה, צורך אשר עובר שינויים אצל כל אדם לאורך תהליך ההתפתחות.
מחקרים רבים נערכים במטרה להבין את הקשר בין סקרנות לגורמים פסיכולוגיים אחרים, למשל לגורמים קוגניטביים. להבדיל מהמחקרים הישנים בהם הסקרנות מתפקדת כמשתנה מוסבר במחקר, במחקרים החדשים הסקרנות היא משתנה מסביר: החוקרים שואלים באיזה אופן משפיעה הסקרנות על התפקוד הקוגניטיבי.
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
