מ-33 ועד 77 מפא"י היתה המפלגה הדומיננטית בפוליטיקה הישראלית. הדומיננטיות באה לידי ביטוי בהשפעתה על בניית החברה בישראל. מפאי עיצבה את החברה בצלמה. היא אחראית במידה רבה למה שנוצר בחברה. דבר חשוב נוסף- היותה מפלגת ציר, מפלגה שלא ניתן להקים קואליציה בלעדיה. אם לא ניתן להקים קואליציה בלעדיה זה מעצים יותר את כוחה הפוליטי. העוצמה של באה לידי ביטוי בשלושה תחומים עיקריים: התחום האלקטורלי- מפא"י ואח"כ מפלגת העבודה הצליחו בתק' זו לזכות בלפחות שליש מקולות הבוחרים. למרות שינויים דרמטיים aקרו בשטח מפא"י הצליחה תמיד להשיג שליש מהקולות. זה קרה כתוצאה משילוב גורמים: 1. עצם היותה המפלגה הגדולה ביותר העניק לה נגישות למשאבים שניתן לחלק לקב' שונות דבר שהעצים את כוחה. 2. באמצעות משאבים אלו היא הקימה רשת ארגונים שבעזרתם חדרה לתחומים שונים בחברה. למשל התאחדות בעלי המלאכה. 3. היא עסקה במגוון נושאים גם לא פוליטיים כמו הוצאה לאור, התיישבות וכך יכלה להגיע לקהלים נוספים. 4. היא היתה מפלגה שמבחינת המבנה שלה היתה מפלגת המון. לעומת מפלגת שלד- מפלגה לא פעילה במע' הבחירות אלא מתעוררת לחיים רק בסמוך לבחירות. מפלגת המון פועלת גם בין תק', יש לה סניפים, יש לה פעילים רבים. ראינו שהמאפיינים של מפא"י איפשרו לה להגיע להישגים מאוד גדולים בתחום האלקטורלי. העוצמה שלה נבעה משני תחומים נוספים: המישור הפרלמנטרי- העובדה שהיא זכתה בלפחות משליש הבוחרים והעובדה שלא ניתן להקים קואליציה בלעדיה זה אומר כח פרלמנרטי גדול מאוד. חילקו וועדות בין המפלגות השונות על פי גדולה היחסי של המפלגה. כך מפאי לקחה ועדות מרכזיות ותפקידים מרכזיים. מישור שלישי הוא המישור הממשלתי- העובדה שהיא הרכיבה קואליציה והיתה מפלגת ציר הביאה לתפקידים חשובים בממשלה: רוה"מ, שר האוצר, שר החינוך, שר הבטחון, שר החקלאות וכו'. אלו תפקידים שתמיד היא לקחה וחילקה תיקים חשובים פחות. הכח הפוליטי היה בידיה. העוצמה של מפא"י כמפלגה דומיננטית לא רק הקנה לה עוצמה גדולה במע' הפוליטית בישראל אלא השפיע על מפלגות אחרות ועל כל ההתנהלות הפוליטית בישראל. למשל: היות והיא המפלגה הדומיננטית זה הביא לאיחוד עם מפלגות קטנות שרצו להתאחד איתה (המערך). וזה גם השפיע על אויבי המפלגה- חירות שהיתה מחוץ לקבלת החלטות הבינה שאין לה דרך להוות תחליף למפאי אלא אם תנסה לגבש קואליציה בין מפלגות שרוצות להפיל את העבודה. מפא"י הביאה לגיבוש מפלגות שרוצות להיות יחד איתה וגיבוש מי שרוצה להיות נגדה. תקופה זו קוריה הפול' ההסדרית (זיסר וכהן)- יש לה מספר מאפיינים: והם במאמר הזה נותנים דוגמאות לשסעים בין דתיים לחילוניים. התק' הזו התאפיינה בתכונות המע' הפוליטית. 1. מאפיין ראשון והא הימנעות מהכרעה ברורה בנושאים השנויים במחלקות. 2. מתן אוטונומיה לקב' שונות לנהל את חייהן. 3. השתדלות לקואליציות רחבות יותר מ-61. מפא"י העדיפה תמיד להכניס יותר מפלגות פנימה כדי ליצור קונצנוזס רחב יותר. 4. מחלוקות במישור הלא ארצי ולאומי אלא פתרונות בירוקרטיים. 5. העברת בעיות להחלטת בית משפט כדי להימנע מהכרעה דרמטית. בג"צ התאפיין בדחיית רוב הפניות מהממשלה.
ראו גם: שינויים במערכת הפוליטית בישראל
חזרה אל: החברה הישראלית – סיכומים
